ערר 8159/11

תקציר

הוגש ערר על היטל השבחה, שלדעת המערער הוערך באופן שגוי. המערערת טענה כי היא אינה הבעלים או החוכר לטווח ארוך של הנכס הנדון, ולכן אין לחייבה בתשלום ההיטל. בערעור צוין כי השומה המכרעת נפלה בטעות באשר לטעויות משפטיות בנוגע לאישום עצמו. הקרקע המדוברת הייתה בית ההסתדרות בנס ציונה, וההיטל הוטל בעקבות אישור בקשה לשימוש חורג. המערערת טענה כי החכירה את הקרקע רק בעת האישור ולכן אין להטיל עליה אחריות להיטל. זאת ועוד, טענה המערערת כי היתר השימוש החורג הינו לשימוש שהותוותה בתכנית קודמת, ומאחר שהמשיבה לא גבתה היטל השבחה טרם המכירה, אין באפשרותה לעשות כן כעת. המשיב טען כי המערערת הגישה את הבקשה להיתר ולכן היא חייבת בהיטל. עם זאת, הוועדה מצאה כי המערערת לא הייתה צד להליך הבקשה ולכן לא ניתן לחייבה בהיטל. טענת השומה המכרעת כי המערערת נטלה על עצמה את חיובי המוכרים נמצאה שגויה; החוק ברור שרק הבעלים או החוכר לטווח ארוך חייב בתשלום היטל ההשבחה. מאחר שהמערער לא החזיק באף אחד מהתפקידים הללו, פסקה הוועדה לטובתם.