רמ"ש 35676-02-12

תקציר

פסק הדין דן ברישום פרטים במרשם האוכלוסין הישראלי, ובפרט ברישום פרטי הורות. היא מדגישה כי רישומים כאלה צריכים לשקף יחסי הורה-ילד ביולוגיים וניתן להוכיח אותם באמצעות ראיות אובייקטיביות, כולל בדיקות מדעיות. במקרה דנן, הורה בית המשפט על בדיקה גנטית לקביעת אבהות, שכן המבקש, שביקש להיות מוכרז כאב, לא סיפק הוכחה אובייקטיבית לתביעתו. הסכמת האם לבדיקה נחשבה מספקת, ללא צורך במינוי אפוטרופוס לקטין. בית המשפט הדגיש את חשיבות הרישום במרשם האוכלוסין ואת ההבחנה בין קהילות שונות, וקבע כי אבהות נקבעת על פי יחסים ביולוגיים, למעט אימוץ, וחלה באופן שווה על כלל אזרחי ישראל. כמו כן נשקלה עקרון "טובת הילד", כאשר בית המשפט קבע כי הבדיקה הגנטית היא לטובת הילד, במיוחד בהינתן הסכמת האם והיועץ המשפטי לממשלה. ניסיונו של המבקש לסכל את הבדיקה זכה לביקורת, מה גם שהוא זה שיזם את הצהרת האבהות. הערעור על החלטת בית משפט קמא נדחה, והמבקש חויב בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין.