ת"פ 30558-10-15

תקציר

הנאשם הואשם באיומים על שוטרים ובהעלבת עובדי ציבור. הוא ביצע מאות שיחות טלפון לעצמו, בידיעה שהמשטרה מבצעת לו האזנות סתר, ונשא מונולוגים מלאי קללות, השמצות ואיומים כלפי אנשי ימ"מ מחוז ירושלים מרכז. השיחות התנהלו במשך ארבעה חודשים, לעיתים מספר פעמים ביום, והנאשם היה הדובר היחיד. הוא פנה לשוטרים בשמם, איים לפגוע בהם ובמשפחותיהם והשמיע הערות פוגעניות על חייהם האישיים. בית המשפט מצא את הנאשם אשם ברוב האישומים. יסודות עבירת האיומים הוכחו מעבר לספק סביר, שכן הנאשם היה מודע למעשיו והתכוון להפחיד את השוטרים. טענתו להתנכלות מצד צוות הימ"מ לא הוכחה וממילא לא הצדיקה את התנהלותו העבריינית. בית המשפט זיכה את הנאשם משני אישומים של איומים וארבעה אישומים של העלבת עובדי ציבור. השופט הרשיע את הנאשם בעבירות איומים ובחלק מהאישומים בניסיון לאיים על שוטרים שלא שמעו את האיומים בזמן אמת. מעשיו של הנאשם היוו ניסיון משום שחצה את הגבול שבין הכנה לביצוע, והעבירות לא הושלמו בשל גורמים שאינם תלויים ברצונו. השופטת הפעילה את שיקול דעתה להרשיע את הנאשם בניסיונות איומים, שכן ניתנה לו הזדמנות סבירה להתגונן, וההרשעה התבססה על אותן עובדות כמו העבירות השלמות שיוחסו לו בכתב האישום.