ת"א 3326-08-19

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המבקשים לסעד זמני לעצירת ביצוע עסקת מקרקעין בין המשיבים. המבקשים, עמותה ומנהלה, טענו כי המשיבה הראשונה, אף היא עמותה, ניהלה עימם משא ומתן בחוסר תום לב ותוך הפרת הסכם לכאורה להקנות להם זכות ראשונה לרכישת מתחם בשם מדרשיה. המבקשים ביקשו לחייב את המשיב למכור להם את הנכס או לחילופין לקבל פיצויים. בית המשפט מצא כי המבקשים לא הצליחו להוכיח סיכוי סביר להצלחה בתביעתם, שכן לא היו ראיות להסכם מחייב או למשא ומתן שהוביל לחוזה סופי. יתר על כן, טענתם בדבר חוסר תום הלב של המשיב במשא ומתן הייתה חלשה, והסעד הראוי, אם יוכח, יהיה פיצויים כספיים ולא ביצוע ספציפי. בנוסף, המבקשים התעכבו באופן משמעותי בהגשת בקשתם לסעד זמני, וזו הייתה סיבה מספקת לדחייתה. עוד קבע בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים, שכן מתן צו המניעה יפגע במצבו הכלכלי של המשיב, בעוד שלמבקשים לא ייגרם נזק בלתי הפיך. המבקשים חויבו לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ לכל אחת משתי קבוצות המשיבים.