ת"א 2287/00

תקציר

התובעים, תושבי ארה"ב, תבעו את תושבי ישראל בגין חטיפת ספינת תענוגות בשנת 1985. הנתבעים טענו כי התביעה התיישנה בשל הזמן שחלף מאז האירוע. התובעים טענו כי אין להחיל את תקופת ההתיישנות בהתחשב במגוריהם של הנתבעים במדינות אויב עד שנת 1994, או לחילופין, כי תקופת ההתיישנות החלה בשנת 1996 כאשר אחד הנתבעים הודה במעורבות באירוע. בית המשפט מצא כי תביעת התובעים אינה חסומה על פי חוק. בהסתמך על סעיף 14 לחוק ההתיישנות, הקובע את תקופת ההתיישנות כאשר אחד הצדדים מתגורר במדינת אויב, קבע בית המשפט כי עד שנת 1994 התגוררו הנאשמים במדינות עימן היו לישראל יחסי איבה, ולכן תקופת ההתיישנות לא החלה עד למועד זה. זאת ועוד, תביעת התובעים בארה"ב, שנדחתה בשנת 1992, כללה גם את תקופת ההתיישנות עד לשנת 1996, לפי סעיף 15 לחוק ההתיישנות. לפיכך, התביעה שהוגשה בשנת 2000 הייתה בתוך תקופת ההתיישנות. בית המשפט התייחס בקצרה גם לטענתם החלופית של התובעים כי תקופת ההתיישנות החלה בשנת 1996 עקב הודאת הנתבע במעורבות באירוע, אך לא הסתמך במידה רבה על טענה זו. בית המשפט קבע את המשפט לנובמבר 2005.