בר"מ 1008/06

תקציר

במקרה זה, המבקש, שבבעלותו דירת מגורים בתל אביב, השכיר את הנכס לדייר והודיע לעיריית תל אביב על החלפת המחזיק. השוכר, לאחר קרוב לשנה, הודיע לעירייה על סיום החזקתו והחזרת המפתחות, ולאחר מכן שינתה העירייה את הרישום בחזרה למבקש וגבתה ממנו ארנונה. המבקשת טענה כי השוכר לא פינה את הנכס בהתאם להסכם השכירות, שלא הסתיים, וטענה כי הודעת השוכר הייתה שקרית. ועדת הערר צידדה תחילה במבקש, בנימוק שהנטל המוטל על השוכר להוכיח את החזקה שפונתה, אך העירייה ערערה על החלטה זו. בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את ערעור העירייה, בקובעו כי סעיף 325 לפקודת העיריות ברור ומחייב רק הודעה בכתב על הפסקת החזקה לשינוי חיובי ארנונה, ואינו מחייב את העירייה לחקור מעבר להודעה או לפתור סכסוכים בין משכירים לשוכרים. בית המשפט קבע כי סכסוכים כאלה צריכים להיפתר בהליכים אזרחיים, ולא לערב את הרשות העירונית באימות תביעות החזקה. בהמשך לכך, הגיש המבקש ערר, תוך שמירה על המשך אכלוס השוכר וטענה כי העירייה הייתה צריכה לחשוד בהודעת השוכר בשל מידע סותר. עם זאת, הערעור נדחה, מה שחיזק את כוונת ההליך המנהלי לפטור את העירייה מסכסוכים על החזקה בנכס, והציע למבקש לפנות לסעדים אזרחיים נגד השוכר במקום. המבקש חויב בהוצאות המשפט של המשיב.