רע"א 5277/08

תקציר

המקרה סובב סביב אירוע טרגי של אלימות במשפחה שהוביל לרצח תינוק על ידי אביהם. משפחתו של התינוק הגישה תביעת נזיקין נגד משטרת ישראל, בטענה כי רשלנות המשטרה גרמה למותו של התינוק. בית משפט השלום פסק לטובת התובעים, אך בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו. הערעור בפני בית המשפט העליון התמקד בשאלה האם המשטרה אחראית למותה של התינוקת. פסק דינו של השופט ס' ג'ובראן, אליו הצטרפו המשנה לנשיא א' ריבלין והשופט ח' מלצר, דחה את הערעור ולא מצא ראיות לרשלנות המשטרה. פסק הדין מפרק בקפדנות את האירוע לשלושה שלבים ובוחן את התנהלות המשטרה בכל שלב. בשלב הראשון הזעיקו שכנים את המשטרה כדי שתתערב במצב של אלימות במשפחה. בית המשפט קבע כי החלטת המשטרה לשלוח שני שוטרים - שוטר ושוטרת - הייתה סבירה, שכן הם לא יכלו לצפות את חומרת האירוע מראש. הרכב הצוות המשטרתי נמצא הולם ותואם את המקובל במצבים מסוג זה. השלב השני החל עם הגעת המשטרה למקום והסתיים כאשר האב נכנס לבית ובעט בתינוק. בית המשפט קבע כי התנהלות השוטרים בתקופה זו הייתה סבירה ולא חרגה מחובת הזהירות שחבו כלפי התינוק. למרות שהשוטרים היו מודעים להתנהגותו האלימה של האב, לא ניתן היה לצפות את הפגיעה בתינוק מבחינה פיזית או נורמטיבית. יתר על כן, המשטרה נקטה אמצעים מתאימים כדי להגן על אמו של התינוק ופעלה באופן סביר כדי להרגיע את המצב. השלב האחרון של האירוע כלל את המעשה המחריד של האב שהשליך את התינוק אל מותו. בית המשפט קבע כי החלטתו של השוטר שלא להשתמש בנשקו הייתה סבירה, נוכח קרבתם של עוברי אורח תמימים ואי הוודאות של המצב. שיקול דעתו של הקצין הוערך כזהיר ונעשה בזמן אמת, ולכן אין זה ראוי לשפוט אותו בדיעבד. ככלל, בית המשפט הגיע למסקנה כי הטיפול המשטרתי באירוע אינו מהווה רשלנות כהגדרתה בדיני הנזיקין. תוך הבעת הזדהות עמוקה עם עוגמת הנפש של התובעים, דחה בית המשפט את הערעור והדגיש כי פעולות המשטרה נותרו בגדר ההתנהגות הסבירה המצופה מהם. המשנה לנשיא ריבלין והשופט מלצר הסכימו עם דעתו של השופט ג'ובראן, אם כי השופט מלצר הוסיף הערה אישית המצדדת בהטלת אחריות על המשטרה בנסיבות מסוימות.