ע"א 188/89
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המערער לפיצויים בגין רשלנות נטענת של המשיב, שהובילה לכאורה לפציעתו של המערער בעת שרכב על אופניו. הסוגיה המרכזית הייתה האם נחפרה תעלה מעבר לכביש, שגרמה לכאורה לתאונה. בית משפט קמא מצא את ראיות המערער בלתי משכנעות ודחה את בקשתו להביא עדות נוספת לאחר תום שלב ההוכחות. בערעור אישר בית המשפט העליון דחייה זו, תוך שהוא מציין את חוסר רצונה הכללי של ערכאת הערעור לבטל ממצאים עובדתיים אלא בקיומן של נסיבות חריגות. בית המשפט הדגיש כי נטל ההוכחה מוטל על המערער, שלא הצליח להביא ראיות משכנעות. טיעוני הערעור נסובו סביב מהימנות העדים וציר הזמן שבין מתן העדות להכרעת הדין. למרות השיהוי המשמעותי, לא מצא בית המשפט עילה להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא, שכן המחדל לא הצדיק הטלת ספק בהערכות המהימנות שערך השופט. בנוסף, דחה בית המשפט העליון את ניסיונו של המערער להציג ראיות חדשות לאחר המשפט, תוך הדגשת הדבקות הפרוצדורלית והצורך למנוע רשלנות משפטית. בסיכומו של דבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין טעמים משכנעים לבטל את פסק הדין הראשוני, דחה את הערעור והורה למערערת לשלם למשיבה שכר טרחת עורך דין.
ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, עליון (2.3.1993)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.