ת"פ 53788-06-13

תקציר

הנאשם הואשם בשוד בנק סמוך לשעה 15:40 ב-16 ביוני 2013. אין חולק כי בוצע שוד, והנאשם נעצר בסמוך לזירת הפשע זמן קצר לאחר מכן, כשהוא לבוש בבגדים דומים לאלה של מבצע העבירה. המחלוקת העיקרית היא על זיהויו של הנאשם כשודד. פקיד הבנק תיאר את השודד כרזה, כהה עור, לבוש חולצת טורקיז, משקפי שמש כהים וכובע, וציין כי ביקש "שטרות אדומים". שוטרי הסיור מצאו את הנאשם מתנהג בצורה חשודה, עם ארבעה שטרות של 200 ש"ח עליו, ועצרו אותו. כמו כן, קיים דמיון רב בין פרטי הלבוש בצילומי האבטחה לבין אלה של הנאשם. כמו כן, בחוות דעת של מעבדה דיגיטלית נקבע כי לא ניתן לשלול כי הנאשם הוא האדם שנראה בצילומים. בית המשפט מצא כי ראיות הזיהוי שהוצגו על ידי שוטרי הסיור והמעבדה הדיגיטלית אמינות, למרות כמה ליקויים בחקירה. הנאשם טען כי הוא חף מפשע וזוהה באופן שגוי, וסיפק מספר גרסאות שונות למקום הימצאו במהלך השוד. בית המשפט לא מצא את הסבריו הגיוניים או עקביים ודחה אותם, אלא האמין לראיות הזיהוי. השופט דחה גם את טענות הנאשם בדבר מחדלי חקירה, וציין כי הם לא השפיעו באופן משמעותי על מערכת הראיות, והמחדלים לא שללו מהנאשם משפט הוגן. השופט הגיע למסקנה כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה והרשיע את הנאשם בשוד מעבר לספק סביר, אם כי לא הוכיחו כי הנאשם הציג עצמו כבעל אקדח.