בש"פ 1468/17
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין מקבל את הערעור באופן חלקי. ההחלטה להאריך את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים נשענת על התקיימותם של שלושה תנאים. ראשית, יש לבחון ראיות לכאורה לאשמתו של הנאשם. בית המשפט אינו שוקל את הראיות ואינו מעריך את מהימנותם של עדים בשלב זה. שנית, חייבת להיות עילת מעצר. שלישית, בית המשפט בוחן האם ניתן להשיג את תכלית המעצר באמצעים המגבילים פחות את חירותו של הנאשם. זה יכול לכלול פיקוח אלקטרוני או חלופות אחרות למעצר. במקרה זה, קיימת הסכמה בין הצדדים בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר. המחלוקת העיקרית היא האם ניתן לשחרר את הנאשם בחלופת מעצר. הכרעה בסוגיה זו תלויה במהימנותו של הנאשם, הנבחנת על פי עברו, התנהלותו ונסיבותיו האישיות. בהתחשב בעברו הפלילי של הנאשם ובחומרת העבירה הנוכחית, בית המשפט מתקשה לתת אמון בנאשם. עם זאת, בשל מורכבות התיק, החומר הרב הנדרש להגנה והחלטות קודמות, בית המשפט מורה להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיבחן את האפשרות להכניס את הנאשם ל"מעצר בית" מלא תוך פיקוח אלקטרוני וערבויות משמעותיות. עד להחלטות נוספות, הנאשם יישאר במעצר.
חקיקה מקושרת
בש"פ 1468/17 יציק ואזנה נ' מדינת ישראל, עליון (30.3.2017)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.