עפ"ג 27721-03-14

תקציר

הערעור מערער על העונש שנגזר על אדם שביצע שתי פריצות וגניבה אחת. המערער טוען כי העונש שגזר בית משפט השלום בירושלים היה לקוי בהתחשב בחומרת העבירות, והיה צריך לשקף את הפגיעה בקורבנות ובחברה. המשיב פרץ לבית שכנו פעמיים, פעם אחת כדי לגנוב סם מסוכן שלשכן היה רישיון לגביו, וארבעה ימים לאחר מכן כדי לחפש סמים נוספים. למשיב עבר של הרשעות פליליות, לרבות בעבירות רכוש, אלימות וסמים. הוא נידון בעבר לארבע תקופות מאסר. בית משפט השלום גזר על המשיב שבעה חודשי מאסר בפועל, בהתחשב בתקופת המעצר שכבר ריצה, לצד מאסר על תנאי וצו פיקוח של שירות המבחן. בסופו של דבר דחה שופט בית המשפט המחוזי את הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום, וסבר כי גזר הדין סביר. השופט הכיר בחומרת העבירות, ובמיוחד בחדירה למקום מגוריו של אדם, הגורמת לעוגמת נפש ולתחושת חוסר ביטחון. עם זאת, השופט קבע כי העונש שהטיל בית משפט השלום נופל בגדר הענישה הראויה, והביא בחשבון את הנסיבות המקלות, כגון שהותו של המשיב בקהילה טיפולית ופיכחונו מסמים במשך כשנה. התגובה, אף שהייתה מקלה לכאורה, הייתה מוצדקת בנסיבות הספציפיות של המקרה ולא חרגה באופן משמעותי מספיק מרמת הענישה הראויה כדי להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור.