בג"צ 9949/08

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לצווי הפינוי וההריסה של ההתנחלות עמונה. תושבי עמונה התחייבו בעבר לפינוי בדרכי שלום תמורת דחייה קצרה של מועד הפינוי. עם זאת, בקשה חדשה לעיכוב ביצוע הוגשה על ידי חלק מהתושבים, שכן המדינה התכוונה לפנות את ההתנחלות מבלי להמתין להחלטת בית המשפט בתיק נפרד (בג"ץ 794/17). המבקשים ביקשו לעכב את הפינוי עד לקבלת החלטה בבג"ץ 794/17, או לכל המאוחר עד למועד האחרון שנקבע בדחייה הקודמת, 8.2.2017. השופט דחה את הבקשה והסביר כי ההחלטה הקודמת לדחות את הפינוי לא הייתה מותנית בהצלחת תוכנית או פתרון ספציפיים. התחייבות התושבים להתפנות לא הייתה מותנית, ובית המשפט אינו יכול כעת לחייב את הפינוי להחלטה במקרה אחר. השופט הדגיש כי אל לה למדינה להמתין לרגע האחרון כדי לממש את צווי ההריסה וכי הבקשה הנוכחית נועדה למעשה לקשור בין הפינוי לבין חוקיותה של תכנית ספציפית, שאינה ראויה. לפיכך, בקשת הדחייה נדחתה, תוך שמירה על המועד הקיים לפינוי.