רע"פ 2550/05

תקציר

המבקש מבקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את ערעורו על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים. בית המשפט לתעבורה הרשיע את המבקש, על סמך הודאתו, בגרימת נזק בנהיגה רשלנית, סטייה מנתיב נסיעתו ורשלנות בתאונת דרכים. על המבקש נגזרו 24 חודשי פסילה, 24 חודשי פסילה על תנאי ושלושה חודשי מאסר על תנאי. הוא ערער לבית המשפט המחוזי וטען כי לא הודה בכל ההאשמות וכי העונש מוגזם. בית המשפט המחוזי תיקן את פסק הדין אך לא שינה את גזר הדין. כעת טוען המבקש כי פסק הדין המתוקן אינו מתקן את עיוות הדין, כי לא היה קשר סיבתי בין העבירה לבין התאונה, וכי היה מקום למנותו כסניגור מאחר שהיה קטין בעת ביצוע העבירה. הוא מבקש לבטל את פסקי הדין של הערכאות הנמוכות יותר ולהחזיר את התיק לבית המשפט לתעבורה למשפט חוזר, או לחילופין לקצר את תקופת הפסילה בפועל ולבטל את עונש המאסר המותנה. עם זאת, מתשובת המשיב עולה כי המבקש הודה בנהיגה רשלנית שגרמה לתאונה. עוד הם טוענים כי ייצוגו של המבקש לא היווה עניין, והעונש שהוטל היה הולם. זאת ועוד, בתי המשפט ראו את עבירותיו של המבקש בכללותן, לרבות הסכנה שבנהיגה עם נוסע מחוץ לרכב, אשר חרגה מעבירת קנס פשוטה. בסופו של דבר, השופט מגיע למסקנה כי אין באפשרותו להיעתר לבקשת רשות הערעור של המבקש, שכן מקרה זה אינו מעורר סוגיות משפטיות עקרוניות המצדיקות גלגול שלישי. השופט מציין כי ייצוגו של המבקש לא היווה עניין, העבירות אופיינו כראוי והעונש היה סביר. לפיכך, החלטות הערכאות הנמוכות מתקבלות, ובקשת רשות הערעור נדחית.