עמ"ש 15592-11-09

תקציר

הפרשה נסובה סביב חטיפה בינלאומית של שני קטינים, שמקום מגוריהם הרגיל היה שנוי במחלוקת בין הוריהם. האם הביאה את הילדים משבדיה לישראל, והאב ביקש להחזירם לשוודיה, אך האם התנגדה. בית המשפט קבע כי מקום מגוריהם הרגיל של הקטינים אכן היה בשבדיה, שכן מהראיות עולה כי המשפחה התגוררה במקום, והם הגיעו לישראל באופן זמני. בית המשפט ביסס את ממצאיו על מספר גורמים: חפצי המשפחה ודירתה שהותירו אחריהם בשבדיה, רישום הילדים למוסדות חינוך שבדים וכוונת ההורים לחזור, כפי שמעידים מעשיהם ושיחותיהם. בנוסף, מעשיה של האם הצביעו על כוונה לחזור, כגון התייעצות עם עורך דין המתמחה באמנת האג בדבר החזרת ילדים חטופים. בית המשפט שקל גם את נקודת מבטם של הילדים ואת היעדר הדעות המגובשות לגבי מקום מגוריהם הרגיל. מאחר שהאם הפרה את זכויות המשמורת של האב, הורה בית המשפט על החזרת הילדים לשבדיה. החלטה זו התקבלה לטובת הקטינים, למרות העומס הנפשי שנגרם עקב ניגוד הנאמנות בין הוריהם. בית המשפט גם התווה הוראות לביצוע פסק הדין, לרבות הערכה פסיכולוגית לקטינים והשמתם בדירה שבבדית ובמוסדות חינוך. האם נדרשה להחזיר את הקטינים לשבדיה עד למועד שנקבע, והאב הסכים שלא להגיש כתבי אישום בנוגע לאירועים. כל צד היה אמור לשאת בהוצאות המשפט שלו, והאם הייתה אחראית להוצאות האב בסך 15,000 ₪.