בע"מ 2795/18

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק באימוץ שלושה ילדים קטינים ובבקשת הוריהם הביולוגיים לאימוץ פתוח, שיאפשר להם לקיים קשר עם ילדיהם. ההורים, בעלי רמה קוגניטיבית נמוכה וכשירות הורית מוגבלת, נישאו ונולדו להם שלושה ילדים, שתי בנות, א' ו-ג', ובן, ב'. בשל חשש ליכולתם להורות, הילדים הועברו לאומנה ובקשות ההורים לאימוץ פתוח נדחו על ידי בית המשפט לענייני משפחה. החלטת בית המשפט התבססה על חוות דעת מומחים שקבעו כי ההורים אינם עומדים בקריטריונים לאימוץ פתוח, הכוללים הכרה בחוסר כשירות הורית, הסכמה להפקיד את חינוך הילדים בידי אחרים והכרה בצורך של הילדים בהתפתחות תקינה. עוד ציינו המומחים כי תגובות ההורים להליך האימוץ היו בעייתיות וכי משפחות האומנה הסתייגו מאימוץ פתוח. על התיק הוגש ערעור, אך בית המשפט המחוזי אישר את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, והדגיש כי טובת הילדים עומדת בראש סדר העדיפויות במקרים כאלה. פסק הדין הכיר ברגישות הנושא, אך בסופו של דבר הגיע למסקנה כי אימוץ סגור הוא לטובת הילדים. בית המשפט קיווה שההורים הביולוגיים ימשיכו להיעזר בהנחיית מרכזי הקשר כדי לשמור על קשר כלשהו עם חיי ילדיהם. גם בקשת רשות הערעור נדחתה, ובכך אישרה את פסקי הדין הקודמים וביססה את החלטת האימוץ הסגורה.