ע"פ 10075/04

תקציר

שני מערערים שנידונו תחילה ל-20 שנות מאסר בגין חלקם בפרשת סמים בינלאומית, ערערו על גזר הדין וביקשו להקל בעונשם. הם הגיעו להסדר טיעון עם מדינת ישראל והרשויות הפדרליות בארה"ב, והסכימו להיות עדי מדינה נגד העבריין זאב רוזנשטיין. במסגרת העסקה, הסכימה המדינה להמליץ על הפחתת עונש מותנית בהצלחת הסגרתם של המערערים ועדויותיהם בארה"ב ובישראל. המערערים הוסגרו והעידו נגד רוזנשטיין ונגזרו עליהם בהתאמה 10 ו-46 חודשי מאסר. לאחר שמילאו את התחייבויותיהם, ביקשו המערערים מבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון. בית המשפט, בפסק דינה של השופטת מ' נאור, קיבל את המלצת המדינה והפחית את העונשים כמוסכם. בית המשפט הכיר באינטרס הציבורי שמשרת שיתוף הפעולה של המערערים, בחשיבות כיבוד הסדרי הטיעון ובחשיפה של המערערים למסוכנות. עם זאת, השופטת נאור הביעה הסתייגות מהאישור בדיעבד של הסדר הטיעון, וציינה כי עדיף היה לאשר אותו מראש. עונשי המאסר שהופחתו נמצאו ראויים בהתחשב בתרומתם של המערערים למאבק הבינלאומי בפשיעה. צו איסור פרסום הוסר גם יום לאחר שהמערער מס' 1 סיים לרצות את עונשו בישראל. השופטים א' רובינשטיין וי' אלון הסכימו עם פסק הדין.