ע"א 7247/19

תקציר

התיק סובב סביב תוקפם ותקופת כהונתם של שני פטנטים שבידי פייזר הקשורים לתרופה ויאגרה. פטנט 1 הגן על החומר הפעיל בויאגרה, sildenafil, ואילו פטנט 2 הגן על השימוש ב- sildenafil לטיפול בבעיות זיקפה (ED). פטנט 1 פג בשנת 2012. בשנת 2013 השיקה יוניפארם תרופה בשם "טארים" המכילה סילדנאפיל לטיפול ב-ED. פייזר תבעה את יוניפארם על הפרת פטנט 2, אך בית המשפט המחוזי דחה את התביעה וקבע כי פטנט 2 פג במקביל לפטנט 1. בית המשפט ביסס את החלטתו על עקרונות השתק ותום לב, וטען כי פייזר הסתמכה בעבר על ויאגרה כדי להאריך את תקופת פטנט 1, מה שמרמז כי ויאגרה מוגנת רק על ידי פטנט 1. עם זאת, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט הנדל, חלק עליו. השופט הנדל קבע כי התנהלותה הקודמת של פייזר אינה מצדיקה את קיצור חייו של פטנט 2, מה גם שלא היה חוסר תום לב או מצג שווא מצדה של פייזר. עוד הדגישה השופטת כי הנסיבות אינן תומכות בטענת יוניפארם כי פייזר הציגה מצג מגביל כלשהו בנוגע לפטנט 2. כתוצאה מכך, קבע סגן הנשיא כי פייזר אינה מנועה מלטעון להפרת פטנט 2, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי להמשך הליכים לגופה של טענת ההפרה וסעדים אפשריים. השופט הנדל הציע לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בסוגיית ההשתק והמניעה, ונתן הנחיות כיצד על בית המשפט להמשיך עם יתר התביעות. לבסוף חויבה יוניפארם לשלם את שכר טרחתה והוצאותיה המשפטיות של פייזר.