בש"א 25807/06

תקציר

הנתבעים, שהם בעלי מניות, דירקטורים וערבויות של ת.מ.מ מבנה בע"מ, הגישו בקשה למתן רשות להתגונן מפני התביעה שהגיש בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בדבר פירעון חוב החברה בסך של למעלה מ-5 מיליון ₪, ולקבלת רשות להגיש תביעה שכנגד. החברה ניהלה חשבון בבנק התובע, והנתבעים ערבו להתחייבויות החברה. הבנק טוען כי החברה השתמטה מתשלומיה ודורש מהנתבעים את פירעון החוב, בהתאם לערבות הקבועה עליה חתמו. הנתבעים טוענים כי הבנק הפר את ההסכמים עמם וגרם להם נזק כספי משמעותי, וכי הריביות שגובה הבנק גבוהות באופן בלתי סביר. עוד הם טוענים כי חלק מהתנאים בחוזה האחיד של הבנק מפלים ויש לבטלם, וכי יש לקזז את הבנק מסכום ההטבות הכספיות להן הוא זכאי בשל קיומם של חובות מסופקים. הבנק מצידו טוען כי הנתבעים פעלו בחוסר תום לב ולכן יש לדחות את בקשתם. השופטת קבעה כי בקשת הנתבעים להתגונן תתקבל למעט הטענה הנוגעת לאי המצאת מסמכים מסוימים, שכן השופט לא היה בטוח במעמדו של הליך גילוי המסמכים. השופט הורה לנתבעים לשלם לבנק 20,000 ₪ בתוספת מע"מ הוצאות הבקשה, והקציב להם 30 יום להגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד.