ת"פ 4455/02

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לצו הריסה שיפוטי למבנה שנבנה שלא כדין. המבקש מבקש לעכב או להימנע מביצוע צו ההריסה, בטענה כי לוועדה המקומית אין סמכות לעשות כן. הם גם מדגישים את קיומו של אופק תכנוני שיכול להכשיר את הבנייה בתוך פרק זמן סביר. בתוך כך, המשיב טוען כי הבקשה אינה עולה בקנה אחד עם תקנות התכנון והבניה ומבקש לדחות את הבקשה. בית המשפט, לאחר ששקל את הטענות, פוסק לטובת המבקש. היא קובעת כי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה נעדרת סמכות לבצע את צו ההריסה, כפי שנקבע בפסק הדין הקודם של בית המשפט. השופט מצטט פסק דין של בית המשפט העליון, המפרש את החוקים הרלוונטיים ככאלה שאינם מאפשרים העברת נטל הביצוע לוועדה המחוזית. מכאן, שהחלטתו הקודמת של בית המשפט בעניין זה התקבלה ללא סמכות תקפה. בנוסף, בית המשפט מכיר בהתקדמות ההליך התכנוני של תכנית ת/1148א, שמטרתה לשנות את ייעוד הקרקע ולהכשיר מבני מגורים. השופט סבור כי לתוכנית זו סיכויי הצלחה סבירים והיא יכולה להביא להכשרת המבנה שבמחלוקת בתוך חודשים ספורים. לפיכך, בית המשפט נעתר לבקשת המבקש, ודוחה את ביצוע צו ההריסה עד ליום 31.12.2012, ובלבד שהמבקש יעמיד למשיב ערבות בנקאית אוטונומית ובלתי מותנית בסך 30,000 ₪. ערבות זו צריכה להיות תקפה עד 31 בינואר 2013. פסק הדין מאריך למעשה את המועד האחרון להריסה ומטיל את האחריות לביצוע הצו על המבקש.