ת"פ 72623-11-21

תקציר

הכרעת הדין דנה בממשק שבין תיקון 113 לחוק העונשין לבין גזר הדין בטווח ענישה מוסכם. לבית המשפט סמכות לבחון הסדרי טיעון אל מול טווח הענישה ההולם, אשר ייקבע בהתאם להוראות הספציפיות של התיקון. במקרה זה, על בית המשפט לקבוע תחילה האם נסיבות האישום יכולות להיחשב כאירוע בודד או אירועים נפרדים המחייבים מתחמי ענישה שונים. מאחר שהעבירות שביצע הנאשם במקרה זה מהוות נרטיב אחד רציף, בית המשפט קובע מתחם ענישה הולם אחד. הערכים המוגנים על ידי העבירות במקרה זה הם הביטחון הכלכלי של הציבור וקופת המדינה. סכומי העלמות המס המשמעותיים הכרוכים בכך, בסך של למעלה מ-2 מיליון שקל, אינם מבוטלים. על פי הפסיקה, חומרת עבירות המס צריכה לבוא לידי ביטוי בגזר הדין, תוך מתן עדיפות להרתעה ולאינטרס הציבורי. מקרים קודמים עם נסיבות דומות הסתיימו בעונשי מאסר שנעו בין 6 ל-24 חודשים וקנסות. בהתחשב בריבוי העבירות, בכמות ההשתמטות ובתקופת ביצוען, קובע בית המשפט כי טווח הענישה ההולם במקרה זה הוא 7-18 חודשי מאסר בפועל ומרכיבי הענישה הנלווים. בית המשפט אף קובע את טווח הקנס לנאשם על 15,000-30,000 ₪. הסדר הטיעון שהוצג הוא סביר ועולה בקנה אחד עם עקרונות חוק העונשין, והעונש יהיה בטווח המוסכם. בית המשפט אינו מוצא סיבה לחרוג מהמתחם וממקם את העונש בשליש האמצעי של טווח הענישה, בהתחשב באי תיקון המחדלים ובהודאת הנאשמת, נסיבותיה האישיות והפגיעה במשפחתה. עונש מאסר בפועל שירוצו לצד עבודות שירות יספיק אם ניתן יהיה להציב את העונש ברף הנמוך, אך הנסיבות, ובעיקר המחדל שלא תוקן, אינן מאפשרות זאת. לפיכך, נגזרו על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 4 חודשי מאסר על תנאי, קנס של 15,000 ש"ח וקנס סמלי לחברות המעורבות. לנאשם זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.