מ. מקרקעין 315-08-21

תקציר

הסכסוך הוא בין שני שכנים, יונה רחנה קובלץ, התובעת, והדס ואייל שפייזר, הנתבעים, החולקים נתיב גישה משותף לדירותיהם בבית משותף דו משפחתי בקריית ביאליק. התובעת ביקשה פסק דין שיאסור על הנתבעים לעבור בשביל המשותף עם רכב, בטענה שהוא מיועד להולכי רגל בלבד ומעשי הנתבעים גורמים לרעש ומטרד. בנוסף, טען התובע כי הגדר ומבנה האשפה של הנתבעים פלשו לשביל המשותף וביקש לפנותם. הנתבעים טענו מנגד כי גדר התובעת פלשה לרכושם הפרטי וביקשו להסירה, יחד עם הסרת גדר השייכת לפולשים. השופט ביקר במקום ובחן את הטיעונים והראיות שהציגו הצדדים. נמצא כי מטרת השביל לא הוגבלה למעבר הולכי רגל בלבד והשימוש שעשו הנאשמים בשביל עם רכב היה סביר ותקין. השופט ציין כי דירת הנתבעים הייתה לכודה, ללא גישה אחרת, וטענת התובע למטרד רעש לא הוכחה ואף ננטשה במהלך המשפט. השופטת הגיעה למסקנה כי זכויותיה הקנייניות של התובעת לא הופרו ודחתה את תביעתה. באשר לתביעה שכנגד, נמצא כי גדר התובעת פלשה מעט לדרך המשותפת, וטענת הנתבעים התקבלה באופן חלקי. התובע נצטווה להסיר את הפלישה בתוך הדרך המשותפת, אך לא נדרש להסיר את הגדר מרכושם הפרטי של הנתבעים שכן היא לא פלשה לאדמתם. השופט הורה לתובע לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין בסך 10,530 ₪. פסק הדין לא גרע מחובות הנתבעים על פי חוקים אחרים ולא פגע בשיקול דעתן של רשויות אחרות.