ת"פ 1150/07

תקציר

הנאשמים, אופיר ויואב, הואשמו בתקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה חמורה למתלונן, חוסאם. האירוע התרחש על רקע סכסוך קודם בין חוסאם לעפיר, שהוביל לפרובוקציה ולעימות ביניהם. הן הנאשמים והן המתלונן העידו על האירועים, וגרסותיהם היו שונות באופן משמעותי. המתלונן טען כי שני הנאשמים תקפו אותו, ואילו הנאשמים טענו כי רק אופיר היה מעורב ויואב לא נכח במקום. השופט ניתח בקפידה את חומר הראיות ומצא כי עדותה של המתלוננת מגמתית ומוגזמת, תוך שהיא מציינת גם סתירות בגרסאות הנאשמים. השופט קיבל את עדותו של המתלונן כי אופיר תקף אותו וגרם לחבלות שתועדו בדו"חות הרפואיים. עם זאת, השופט קבע כי התביעה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי יואב נכח במקום או כי אופיר השתמש בנשק, כפי שנטען בכתב האישום. לפיכך זיכה השופט את יואב מחמת הספק והרשיע את אופיר בתקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 לחוק העונשין. בנוסף, אופיר הורשע באיומים והטרדה של המתלוננת במהלך קיץ 2006. השופט הדגיש כי נטל ההוכחה מוטל על התביעה, ובמקרה זה היה ספק סביר לגבי מעורבותו של יואב, מה שהוביל לזיכויו.