ער"מ 32630-09-13

תקציר

פסק הדין הנדון הוא פרי ערעור אזרחי על שתי החלטות שניתנו על ידי כבוד הרשם: האחת, להיעתר לבקשת המשיב להארכה, והשנייה, לבטל פסק דין קודם לטובת המערער. כבוד השופט בוחן היטב את הטיעונים שהציגו הצדדים. באשר לבקשת הארכה, מוצא השופט כי המשיב לא הביא ראיות מספיקות לכך שבקשת המערערת לאישור פסק בורר לא צורפה להסכם הבוררות הרלוונטי. השופטת מציינת כי טענת המשיב בדבר מסירה פגומה של הבקשה אינה מבוססת וסותרת בתצהיר המערערת. יתר על כן, אין כל הסבר סביר לכך שהמשיבה לא וידאה את קיומו של ההסכם, שעליו התבסס פסק הבורר. עם זאת, למרות ממצאים אלה, השופט מגיע למסקנה כי קיימים טעמים מוצדקים למתן הארכה. ראשית, השיהוי בתגובה לא היה מופרז – כחודש ימים – ושנית, המשיב הציג טענות הראויות להבהרה באשר לתוקפו של פסק הבוררות. טיעונים אלה, אם יוכחו כנכונים, עלולים להוביל לביטול פסק הבוררות. בנוסף, השופטת שוקלת את המדיניות הכללית לטובת יישוב סכסוכים לגופו של עניין ואת ההשלכות הכספיות המשמעותיות של ההליך. משכך, מקיים השופט את החלטת הרשם לתת ארכה סבירה. במעבר לערעור על ההחלטה לבטל את פסק הדין, מדגישה השופטת את עליונותן של טענות הראויות לבירור בהקשר זה. מאחר שטענות אלה קיימות, ובהינתן שהשיהוי לא היה מופרז ולא שינה באופן משמעותי את עמדת המערער, מסכים השופט עם החלטת הרשם לבטל את פסק הדין. עם זאת, השופטת מוצאת כי לא ניתן לאשר את הקביעה בדבר המסירה הפגומה, ולכן מתאימה את ההוצאות שנפסקו ל-12,500 ₪, שישולמו עד ליום 1.1.2014. אם לא ישולם עד אז, פסק הדין המקורי יעמוד. יש לציין כי השופטת מתייחסת גם למינוי מנהל מיוחד זמני למשיבה ולקשיים הפוטנציאליים שעלולים להיתקל בהם המערערת בגביית ההוצאות שנפסקו. ההחלטה היא שהערעור על החלטת ההארכה נדחה, ואילו הערעור על החלטת הביטול מתקבל בחלקו, תוך שינויים בתנאי ההוצאות. לא יהיה צו להוצאות בהליך בפני השופט.