ת"צ 1572-12-16

תקציר

פסק דין זה עוסק בבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת ביטוח. חברת הביטוח מואשמת בכך שחידשה שלא כדין פוליסות ביטוח דירה והעלתה פרמיות ללא קבלת הסכמת הלקוח. התובעים מבקשים שהקבוצה תכלול את כל הלקוחות שהביטוח שלהם חודש ללא הסכמה וחויבו בפרמיות גבוהות יותר, משבע שנים לפני הגשת התביעה ועד היום. חברת הביטוח הנתבעת מעוניינת שהקבוצה תוגבל ללקוחות שביטחו את ביתם באמצעות הלוואת משכנתא, ורק לתקופה שקדמה לאישור התביעה הייצוגית. לטענתם, לקוחות אחרים לא היו כפופים לאותה מדיניות חידוש אוטומטי, וידעו או היו צריכים לדעת על החידוש ותנאיו. השופט פותח בתיאור ההיסטוריה הפרוצדורלית של התיק ובקשות הצדדים. לאחר מכן הם מסכמים את ההסדר הפרוצדורלי שנעשה בין הצדדים, המחלק את הדיון לשני חלקים: הראשון, דיון בהגדרת הקבוצה, והשני, דיון לגופו של עניין. באשר לבקשת התובע להרחיב את הקבוצה, פסק השופט לטובת התובע וציין כי חברת הביטוח המשיכה בפוליסה הבלתי חוקית לכאורה גם לאחר הגשת התביעה. השופט מדגיש כי מטרתה של תביעה ייצוגית היא לחסוך התדיינות נוספת ולאפשר גישה לצדק לבעלי תביעות דומות. בהתייחסה לבקשת הנתבע לצמצם את הקבוצה, דוחה השופטת כל אחת מטענות הנאשם. ראשית, השופט מציין כי הנתבעת לא התנגדה להגדרה הקבוצתית בתביעה הייצוגית הראשונית, וכי טענתם כי הקבוצה צריכה לכלול רק לקוחות בעלי הלוואות משכנתא אינה נתמכת. השופטת מסכימה עם טענת התובע כי הפוליסה הלקויה של חברת הביטוח חלה על כלל הלקוחות, בין אם הייתה להם משכנתא ובין אם לאו. השופטת דוחה גם את טענות חברת הביטוח כי יש להחריג את מי שידע או היה עליו לדעת על החידוש או על תנאיו, או שהסתמך על הביטוח בשל חובות צד ג'. השופט מדגיש כי הדין הישראלי דורש הסכמה פוזיטיבית לחידוש ושינוי מדיניות, וכי ידע לבדו אינו מספיק. עוד מציינת השופטת כי טענות חברת הביטוח מנסות לערער על ממצאים שנקבעו בפסקי דין קודמים, דבר שאינו מותר בשלב זה של ההליך. השופטת מקבלת את טענת הנאשם כי אין לכלול בקבוצה את מי שלא נפגע, ומציינת כי הדבר מובן מאליו. עם זאת, השופטת מבהירה כי אין צורך לציין זאת בהגדרה הקבוצתית, שכן התביעה כוללת תביעה להתעשרות שלא כדין שאינה דורשת הוכחת נזק. השופטת דוחה גם את טענותיה הנוספות של חברת הביטוח, ובהן כי על חברי הקבוצה לשאת בנטל להוכיח כי היו יכולים לרכוש ביטוח בשיעור טוב יותר, וכי על הקבוצה להחריג את מי שהגיש תביעות במסגרת הפוליסות שלהם. השופט קובע כי באחריות חברת הביטוח להוכיח טענה כזו, וכי המודעות לחידוש אינה מעידה על מודעות לתנאי הפוליסה. בסופו של דבר, השופט פוסק לטובת בקשת התובעים להרחיב את הקבוצה, ונגד בקשת הנתבע לצמצמה. השופט מורה לנתבעת לשלם לתובעים הוצאות בקשה בסך 7,500 ₪ ומחייב את חברת הביטוח לפרסם הודעה המפרטת את ההגדרה הקבוצתית המתוקנת. ההגדרה המתוקנת כוללת את כל הלקוחות שהביטוח שלהם חודש ללא הסכמה או שהפרמיות שלהם הועלו ללא הסכמה בתקופה שבין שבע השנים שקדמו להגשת התביעה ועד היום, ולא נפלו בחריגים שנקבעו בתביעה המקורית.