בש"א 8117/16

תקציר

בערעור על החלטת הרשם ג' לובינסקי זיו בערעור אזרחי מס' 5309/16-ז', ערער המערער על הוראה המחייבת את הצדדים להגיש את סיכומיהם ללא התייחסות לראיות חדשות שהוספתן התבקשה. הנחיה זו חלה על מצבים בהם הובאה בפני ועדת הערעור בקשה להוספת ראיות. המערער ביקש לבטל את ההחלטה המונעת התייחסות לראיות החדשות בסיכומים או לדחות את המועד האחרון להגשת הסיכום עד לקבלת החלטה בראיות הנוספות. המערער טען, כי ללא הכללת הראיות החדשות – האמורות להאיר את התנהלותם הבלתי הוגנת של המשיבים ואת טעויותיהם הפרוצדורליות – בית המשפט לערעורים היה חסר הבנה מלאה של המקרה, דבר העלול לפגוע בזכויות מהותיות ובחיפוש אחר האמת. הערעור הטיל ספק גם בפרשנותו של הרשם לכללים פרוצדורליים ובהנחיה נשיאותית בדבר הוספת ראיות. עם זאת, לאחר בחינת הטענות, הערעור נדחה. ההחלטה התבססה על הנחיה 7ב של בית המשפט העליון, הקובעת כי סיכומים אינם כוללים התייחסות לראיות נוספות שלא אושרו, ללא קשר למועד הגשת הבקשה. ההנחיה מאפשרת הכללת ראיות רק אם הדבר הותר במפורש בהחלטת פאנל. הדחייה הדגישה את חשיבות הציות הפרוצדורלי, ואישרה כי התנגדות המערערת אינה ראויה לשינוי המסגרת המשפטית שנקבעה. לפיכך, הערעור נדחה באופן סופי, ופסק הדין ניתן ביום 13.11.2016.