ע"א 2444/01

תקציר

עובד נפגע בתאונת עבודה בשנת 1981 ותבע פיצויים ממעסיקיו. בית משפט השלום פסק לו פיצוי בסך 2,560 שקל, עליו ערער העובד, לצד מספר החלטות ביניים שניתנו בערכאה נמוכה יותר. העובד טען כי היה על בית המשפט לאפשר ראיות נוספות הסותרות את הערכת המוסד לביטוח לאומי לגבי נכותו וכי הפיצוי שנפסק אינו מספק. בתוך כך, המעסיקים ערערו נגדית וטענו כי קשייו ומחלותיו של העובד, לרבות סוכרת וסרטן, אינם קשורים לתאונה. בית הדין לערעורים דחה את ערעורו של העובד, והסכים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר שלא לאפשר ראיות נוספות, שכן הדבר יהווה תקדים ויסכל את תכלית החוק. עוד קבע בית הדין כי הפיצוי שנפסק היה סביר ותואם מקרים קודמים, ואין ראיות לכך שהתאונה פגעה בשכרו של העובד. באשר לערעור שכנגד, קבע בית המשפט כי מחלתו של העובד לא נגרמה כתוצאה מהתאונה וכי הפיצוי שנפסק על ידי הערכאה הנמוכה יותר היה מוצדק. בעקבות זאת, אישר בית הדין לערעורים את החלטת בית משפט השלום, לרבות סכום הפיצוי, והורה לעובד לשלם למעסיק שכר טרחת עורך דין, בסך 15,000 ₪, אלא אם העובד העמיד בטוחה לסכום בתוך פרק זמן מוגדר. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים והיה סופי.