ב"ל 46094-02-21

תקציר

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה את תביעתה של אריאלה לסרי נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי שלא להכיר במחלתה בקורונה כפגיעה בעבודה. לסרי, עובדת בסופרמרקט, טענה כי נדבקה בנגיף בעבודה, אך הנתבעת טענה כי נטל ההוכחה מוטל עליה וכי ההדבקה התרחשה ככל הנראה במקום אחר. בית הדין הסכים עם הנאשם, תוך שהוא מצטט גרסאות לא עקביות של האירועים, רשומות רפואיות המעידות על הדבקה מבן משפחה, ועיתוי הסימפטומים בקרב עמיתים, אשר הצביעו על כך שהדבקה בעבודה אינה סבירה. טענתה של לסרי כי עמיתיה לעבודה נדבקו במקביל אליה סותרת את תאריכי הופעת התסמינים המאוחרים שלהם. בנוסף, ביקורה של לסרי אצל רופא שיניים ביום שבו חוותה לכאורה לראשונה תסמינים הציג מקום זיהום אפשרי נוסף. בית המשפט הטיל על לסרי נטל הוכחה מוגבר בשל אופייה הנסתר של העילה, שלא עמדה בה. פסק הדין דחה את תביעתה לפיצויי פגיעה, ללא פסיקת הוצאות בשל ייצוגה של לסרי על ידי הסיוע המשפטי.