בש"א 1221/02

תקציר

בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי על עבודות הבנייה שביצעו המשיבים – מערכת הביטחון – בחוף עתלית, אכן חל חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. על פי החוק, המשיבים יכולים להקים מתקנים ביטחוניים כדין רק אם הם מקיימים את ההוראות או פטורים מהן. מאחר שהמשיבים טענו לפטור לפי סעיף 172, בחן בית המשפט האם הבנייה נופלת בגדר הפטור האמור, המאפשר למערכת הביטחון לבנות ללא היתר מהוועדה למתקנים ביטחוניים (הולמב). בית המשפט מצא כי עבודות הבנייה הותרו לפי סעיף 172(2) משום שהיו בשטחו של מתקן ביטחוני קיים – בסיס צה"ל – והבנייה החדשה לא שינתה את המגבלות הקיימות או שונה בייעודה מהמתקן המקורי. בעוד שהמבקשים טענו כי הבנייה גרמה להגבלות על אחרים בשל שינויים בנוף הטבעי של החוף, בית המשפט פירש את החוק כמתייחס להגבלות על שימוש בקרקע מחוץ למתקן הביטחוני, ולא להשלכות שליליות גרידא. מאחר שהמשיבים פעלו בהתאם לפטור והתייעצו עם גורמים סביבתיים, מצא בית המשפט כי בקשת המבקשים לסעד ביניים, אשר יעכב את הבנייה עד להכרעה בעתירה, אינה מוצדקת. כמו כן, בית המשפט התחשב בהתקדמות ניכרת של עבודות הבנייה ובעיכוב בעתירת המבקשים, שהוגשה רק חצי שנה לאחר תחילת העבודות, וקבע כי הפסקת העבודות תגרום לנזק משמעותי. לפיכך, הבקשה לסעד ביניים נדחתה, וניתן היה להמשיך בבנייה.