ת"א 50614-07-22

תקציר

התובעים, בעלי הבניין בו נמצאת הדירה שבמחלוקת, הגישו תביעה לפינוי הנתבע, דייר מוגן. התובעים טענו כי הנתבע הפעיל בדירה עסק להחלקת שיער, דבר שהפר את תנאי חוזה השכירות שלו, המוגבל למגורים בלבד. הנתבע הכחיש כי ניהל עסק וטען כי תביעת התובעים היא תוצאה של מחלוקת על תחזוקת המבנה. בית המשפט מצא ראיות משכנעות לכך שהנתבע אכן הפעיל עסק בדירה, לרבות עדויות ופרסומים ברשתות החברתיות, וכי התובעים לא ידעו על מות אמו של הנתבע, דיירת, במשך שנים. עוד קבע בית המשפט כי הסכם השכירות, שנחתם לפני עשרות שנים, אסר ככל הנראה על שימוש עסקי, וכי מעשיו של הנתבע היוו הפרה יסודית, המזכה את התובעים לפנותו. יתר על כן, בית המשפט דחה את טענת הנתבע כי פינויו לא יהיה צודק, וציין כי דמי השכירות המוגנים הם בני למעלה מחצי מאה, וכן גילו הבוגר של הנתבע וכשירותו. לתובעים נפסק שכר טרחת עורך דין והוצאות. פסק הדין הורה לנתבעת לפנות את הדירה עד למועד שנקבע, תוך זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.