ע"פ 405/06

תקציר

בפסק הדין מיום 8.5.2006 שקל בית המשפט את האיזון בין תוצאות הפרט לבין הצרכים החברתיים בבואו לקבוע את העונש ההולם לארבעה משיבים המעורבים בעבירות אלימות. ערעור המדינה נדחה לטובת המשיב מס' 1, חרף מעורבותו בייזום מעשי אלימות, בשל התנהגותו החוקית ארוכת השנים, מעורבותו הבלתי מתוכננת באירוע, מצבו הרפואי ותסקיר מבחן חיובי, המצביע על כך שדי בעונש הקודם. מנגד, הערעור התקבל כנגד המשיבים 2 ו-3, בעלי עבר פלילי, שכן אלימותם בכוונה תחילה, תוך שימוש בנשק קר, מעידה על המשך ההסתמכות על אלימות לצורך יישוב סכסוכים. התקפתם המתואמת פגעה משמעותית במתלוננים, וגרמה לפציעות מתמשכות ולפגיעה במחיה, והדגישה את הצורך בהרתעה מחמירה יותר. כתוצאה מכך, בית המשפט החליף את עונשם הקודם ב-24 חודשי מאסר. עבור המשיב מס' 4, למרות היותו המסית העיקרי, גילו הצעיר ובמקורו בעל עבר נקי, חלקו המרכזי במעשי האלימות הביא לקבלת הערעור, תוך שינוי עונשו מעבודות שירות ל-12 חודשי מאסר. ההחלטה הדגישה את ההשלכות החמורות של מעשיהם, וקבעה כי הנסיבות האישיות אינן יכולות לגבור על האינטרס הציבורי לגנות ולהרתיע אלימות כזו. השופטים הנשיא ברק וא' ארבל הסכימו עם פסק דינו של השופט ש' ג'ובראן.