בש"פ 5965/12

תקציר

לאחר עיון בחומרים חסויים שהוגשו על ידי שני הצדדים, קבע השופט כי טיבם מצדיק אי-גילוי כדי להגן על ביטחון המדינה. השופט קיבל את הקביעה כי קשריו של העותר עם כוחות הביטחון טרם שיתוף הפעולה שלו עם השב"כ עשויים להישאר חסויים. השופט קיבל גם את הסברו של המשיב למסירת חומרים לעורכי דינו של העותר שלא כדין וללא תעודת סודיות מעודכנת, תוך שהוא מציין כי המטרה היא לזרז את מסירת חומרי החקירה להגנה. באשר לטענת העותר לחסינות מפני תביעה, לא מצאה השופטת כל ראיה התומכת בטענה זו וקבעה כי אי חשיפת החומרים הנוגעים לטענה זו הייתה מוצדקת. השופט בחן את החומרים המסווגים אל מול הפוטנציאל לטענת הגנה משפטית ומצא כי אין בהם די כדי לתמוך בהגנתו של העותר. יתר על כן, נחה דעתו של השופט כי חומרי החקירה שנמסרו לעותר עונים כראוי על צרכיו הלגיטימיים וכי יתר החומרים שלא נחשפו אינם חיוניים להגנתו. בסופו של דבר קבע השופט כי יש לדחות את העתירה, בקובעו כי זכותו של העותר למשפט הוגן לא נפגעה וכי אי חשיפתן של ראיות מסוימות אינה פוגעת בלגיטימיות של ההליך.