עע"א 594/24

תקציר

הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד, בראשות השופט מ' קרשן, נדחה, תוך שהוא מאשר מחדש את החלטת בית המשפט שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. המערער, אסיר, ביקש העברה לבית סוהר אחר והשתלבות בתכנית שיקום. הוא הגיש בקשה לפסול את השופט בטענה שהטיה ודעות קדומות השפיעו על החלטות קודמות, כולל טענה שהשופט סימן אותו כמי שמהווה סכנה גבוהה ולא הודיע לו על פסקי דין מסוימים בזמן, דבר שהשפיע על עניינים אישיים כמו השתתפות בהלוויית אמו. בנוסף, הוא ציין איום לכאורה של השופט, שלטענתו השפיע על פסיקות מאוחרות יותר נגדו. למרות חששות אלה, הנשיאה לורך קבעה תחילה כי בקשה כזו היא מחוץ לתחום שיפוטה, אך המערערת התעקשה ובסופו של דבר ערערה על החלטה מוקדמת על פסילה. עם זאת, הפאנל דחה את טענותיו וקבע כי טיעוניו אינם מוכיחים חשש ממשי למשוא פנים. צוטטו פסקי דין קודמים, שהדגישו כי אי שביעות רצון מהחלטות פרוצדורליות אינה מצדיקה פסילה. טענות על איומים לא אומתו בתמלילים, וחששות פרוצדורליים לא יכלו להחליף תיקונים רשמיים או ערעורים. יתר על כן, החזקה העדיפה את גרסת השופט על פני גרסת המערער. גם הערעור נמצא בלתי הולם שיקולים שהתעוררו רק לאחר החלטת הפסילה. בסופו של דבר, בית המשפט לא מצא ראיות ממשיות למשוא פנים וקבע כי המערערת תוכל להגיש תביעות פסילה עתידיות בערוצים ייעודיים במידת הצורך. העניין הוסדר ביום 17.3.2024 והערעור נדחה.