ת"ק 54092-12-16

תקציר

התובע, אסיר, הגיש תביעה נגד שירות בתי הסוהר על כך שלא סיפק לו גישה למחשב אישי בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי. הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה מכמה טעמים: ראשית, כי אין תביעה משפטית שכן התביעה הנוכחית עוסקת בפרק זמן שונה מזה של החלטת בית המשפט הקודמת. טענה זו לא התקבלה שכן ההחלטה הקודמת לא שונתה ולכן היה צריך לדבוק בה על ידי שב"ס. שנית, נטען כי הטענה נעדרת סמכות עניינית, מטרידה וקנטרנית, וכל אלה נדחו אף הם. כמו כן הציג שב"ס מספר נימוקים לאי קיום ההחלטה, הנוגעים לשיקולים בטיחותיים ופרוצדורליים. עם זאת, אין די בהצדקות אלה כדי להתעלם מכך ששב"ס פעל בניגוד לצווי בית משפט ברורים. באחריות שב"ס לפנות לבית המשפט לקבלת הנחיות נוספות במקרה של שינוי נסיבות. למרות שהתובע לא הציג כל ראיה לנזק ממשי, זכותו לפתח את כישוריו נפגעה, דבר שהוביל לעוגמת נפש ותסכול. לפיכך קבעה השופטת כי התובעת זכאית לפיצוי בגין השיהוי בביצוע הצו השיפוטי, שנקבע על 3,000 ₪. עוד נקבע בפסק הדין כי לתובע שמורה הזכות להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 יום.