רע"פ 3203/22

תקציר

בקשת רשות הערעור במקרה זה נדחתה, שכן היא לא הציגה שאלה משפטית ציבורית רחבה ולא הצביעה על עיוות פוטנציאלי או עוול מהותי, בהתאם לקווים המנחים שנקבעו במקרים קודמים. טענותיו של המבקש כנגד הרשעתו, שהתמקדו בעיקר בממצאים העובדתיים ובהערכות המהימנות של בית משפט השלום, לא עמדו ברף הגבוה הנדרש להתערבות ערכאת הערעור, במיוחד ב"גלגול שלישי". בית המשפט ציטט פסקי דין קודמים לפיהם התערבות נדרשת רק במקרים של פגם מהותי מהותי, שנעדר כאן. ההרשעה חוזקה בעדויות רבות, לרבות עדויות של מנהלי חשבונות, מייסד החברה והמבקש עצמו, לצד ראיות שחלקו על טענת המבקש בדבר הסתמכות על הצהרות הבעלים בלבד. הודגשה חומרתן של עבירות המס, תוך הדגשת השפעתן הכלכלית המשמעותית והצורך לתעדף את האינטרס הציבורי וההרתעה בבואו לגזור את דינן. הנזקים, שהסתכמו במסים שלא שולמו בהיקף של יותר מ-2.5 מיליון שקל, הצדיקו את גזר הדין, שלא נתפס כחמור יתר על המידה או כחריגה משמעותית ממנהגי הענישה המקובלים. למרות העיכוב בהליך הגשת כתב האישום על ידי התביעה, שבדרך כלל אינו מומלץ, הדגיש בית המשפט את הצורך להימנע מפגיעה בנאשם מהתמשכות ההליכים. בסופו של דבר נדחתה הבקשה, וכל בקשה לעכב את ביצוע גזר הדין נחשבה מיותרת. עם זאת, בית המשפט התיר דחייה קצרה למבקש להסדיר את תחילת מאסרו, וחייב את התייצבותו במרכז הרפואי ניצן ביום 29.5.2022.