בג"צ 34680-08-24

תקציר

פסק דין זה דן בכשירותו של ממלא מקום יו"ר הרשות השנייה למועצת הטלוויזיה והרדיו. העותר טוען כי ממלא מקום היו"ר צריך להיות בעל כישורים זהים ליו"ר הקבוע לפי חוק החברות הממשלתיות. פסק הדין סוקר תחילה את הרקע החקיקתי, לרבות הסעיפים הרלוונטיים בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ובחוק החברות הממשלתיות, ומוצא כי בחוק הרשות השנייה קיימת הוראה ספציפית בדבר מינוי ממלא מקום יו"ר המועצה, ואילו חוק החברות הממשלתיות מסדיר את המינויים הכלליים בחברות ממשלתיות. לאחר מכן מנתח פסק הדין את לשון החוק ומוצא כי הקריאה הפשוטה של החוק תומכת בעמדת המשיבים. בית המשפט בוחן אף הוא את תכליות הדינים הרלוונטיים ומוצא כי תכליתו של חוק הרשות השנייה היא לשמור על רציפות תפקודית של פעילות המועצה, העולה בקנה אחד עם פרשנות המשיבים. בעוד שתכליתו העיקרית של חוק החברות הממשלתיות היא למנוע מינויים פוליטיים, הפגיעה במינוי ממלא מקום יו"ר שאינו עומד בדרישות לתפקיד קבוע היא מוגבלת. לפיכך, מסיק בית המשפט כי השר מוסמך למנות ממלא מקום זמני ליו"ר המועצה מבין חברי המועצה, גם אם אינם עומדים בדרישות לתפקיד קבוע. בהתייחסו לתהליך קבלת ההחלטות, בית המשפט מכיר בכך שהתהליך שקדם לישיבת הממשלה לא היה אידיאלי, שכן ההצעה לא הייתה על סדר היום המקורי. עם זאת, היא אינה רואה בכך פגם מהותי המצדיק את ביטול ההחלטה. בית המשפט דן גם בסוגיית הייצוג הנפרד, ומגיע למסקנה כי היה מקום לאפשר לשר להציג את עמדתו בנפרד, שכן חוות דעתו אינה בלתי חוקית בעליל והעניין הנדון כרוך במחלוקת בתום לב בסוגיה משפטית. לבסוף, השופטים מביעים את חששם מהפרקטיקה הרווחת של השארת משרות בכירות בשירות המדינה פנויות לתקופות ממושכות. עם זאת, רוב בית המשפט (השופטים נ' סולברג וג' כנפי-שטייניץ) מחליט לדחות את העתירה, ואילו השופט ח' כבוב חולק על תקינות ההליך.