רע"א 41386-07-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו בטקסט, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי – רע"א 41386-07-25** **הקדמה** הבקשה שלפנינו היא בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. בית משפט השלום, במקרה זה, דחה ערעור שהגישו המבקשים על החלטות רשמת ההוצאה לפועל, זאת בעיקר בשל אי-הפקדת ערובה שהוטלה עליהם. **רקע עובדתי והתפתחויות בהליכים** 1. **פסק דין חלוט:** המבקשים חויבו לשלם למשיב סכום משמעותי של 7,242,600 ש"ח בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 700,000 ש"ח, לאחר שערעורם לבית המשפט העליון נדחה ופסק הדין הפך חלוט. 2. **הליכי הוצאה לפועל ובקשת "פרעתי":** לאחר פתיחת הליכי הוצאה לפועל, הגישו המבקשים בקשה בטענת "פרעתי". רשמת ההוצאה לפועל התנתה את עיכוב ההליכים בהפקדת ערובות. 3. **התניות להמשך הדיון:** רשמת ההוצאה לפועל הורתה על מינוי מומחה מטעם הלשכה לקביעת יתרות התשלום, והתנתה זאת בהפקדת ערובה בסך 700,000 ש"ח על ידי המבקשים, כתנאי לקיום דיון במעמד הצדדים. המבקשים לא הפקידו את הערובה. 4. **הליכים בבית משפט השלום:** המבקשים ערערו על החלטות הרשמת לבית משפט השלום. בית משפט השלום קבע כי על המבקשים להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשיב בסך 50,000 ש"ח. בהמשך, דחה בית משפט השלום את בקשת המבקשים לפטור מהפקדת ערובה או להפחתתה, וקבע כי התנהלותם מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. לבסוף, לאחר שהמבקשים לא הפקידו את הערובה, נמחק ערעורם. 5. **הליכים בבית המשפט המחוזי:** המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטות בית משפט השלום. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, הן בשל איחור בהגשתה (לטענתו, ההחלטה הרלוונטית היא מיום 25.11.2024, ולא פסק הדין מיום 4.12.2024), והן לגופה, תוך שהוא מאמץ את נימוקי בית משפט השלום, לרבות הקביעה בדבר שימוש לרעה בהליכי משפט ואיזון ראוי בין זכויות הצדדים. **עקרונות משפטיים וחידושים משפטיים בהחלטת בית המשפט העליון** 1. **רשות ערעור ב"גלגול שלישי":** * **המשוכה הגבוהה:** בית המשפט העליון (כבוד השופט יחיאל כשר) קובע כי בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" מועלית "משוכה גבוהה במיוחד". יש להוכיח כי מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או כי דחיית הבקשה תגרום לעיוות דין. * **הלכה מנחה:** הלכה זו מדגישה את עקרון סופיות הדיון ואת הרצון למנוע התמשכות בלתי סופית של הליכים משפטיים. היות שמדובר בהליך המתחיל בהוצאה לפועל, עובר לבית משפט שלום, ולאחר מכן למחוזי, הרי שבית המשפט העליון מציב חסם משמעותי בפני ערעור נוסף, שכן אחרת, ההליכים עלולים להפוך אינסופיים. 2. **שיקול דעתן של ערכאות דיוניות בהטלת ערובה:** * **סמכות והיקף:** בית המשפט העליון מדגיש כי החלטות שעניינן הפקדת ערובה הן מסוג החלטות דיוניות, בהן מוקנה לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב. ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעת זה "שלא בנקל". * **עקרון המידתיות:** אמנם, בית המשפט העליון מכיר בכך שהטלת ערובה גבוהה עלולה לפגוע בזכות הגישה לערכאות. אולם, במקרה זה, בית המשפט המחוזי סבר כי הסכום של 50,000 ש"ח מהווה איזון ראוי. בית המשפט העליון לא מצא לנכון להתערב בכך במסגרת בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי. 3. **דוקטרינת "שימוש לרעה בהליכי משפט":** * **החלת הדוקטרינה:** בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי קבעו, כי התנהלות המבקשים, הכוללת בקשה לארכה להפקדת ערובה ולאחר מכן בקשה לפטור או להפחתתה, וכן ניסיונות להאריך את ההליכים, מהווה "שימוש לרעה בהליכי משפט". * **השלכות:** דוקטרינה זו משמשת כאמצעי הגנה מפני ניצול לרעה של מערכת המשפט. היא מאפשרת לבית המשפט לדחות טענות או בקשות, אף אם קיימת עילה טכנית לבחון אותן, אם התנהלות הצדדים אינה תקינה. במקרה זה, הדוקטרינה הובילה לדחיית בקשת המבקשים לפטור מהפקדת ערובה, ולבסוף לדחיית ערעורם מחמת אי-הפקדה. 4. **"בליעת" החלטה בפסק דין:** * **התייחסות לטעות של בית המשפט המחוזי:** בית המשפט העליון מתייחס לטעות של בית המשפט המחוזי בנוגע למועד הגשת בקשת רשות הערעור. הוא קובע כי בית המשפט המחוזי טעה כאשר סבר שפסק הדין הדוחה את הערעור (4.12.2024) "נבלע" בהחלטה המוקדמת שהורתה על הפקדת ערובה (25.11.2024). * **הלכה בנוגע ל"בליעה":** הלכה היא כי במקרה של החלטה הדוחה ערעור מחמת אי-הפקדת ערובה, ההחלטה המאוחרת (פסק הדין) היא זו ש"בולעת" את ההחלטה המוקדמת (החלטת ההפקדה). לפיכך, מניין הימים להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי צריך היה להימנות ממועד פסק הדין, ולא ממועד ההחלטה. * **חשיבות ההבחנה:** הבחנה זו בעלת משמעות מכרעת לצורך עמידה בלוחות הזמנים להגשת ערעורים, והיא מדגימה את הקפדנות הנדרשת בבחינת מועדי הגשה. 5. **סמכות רשמת ההוצאה לפועל להורות על הפקדת ערובה:** * **הכרה בסמכות:** בית המשפט העליון מכיר בכך שלרשמת ההוצאה לפועל ישנה סמכות להורות על הפקדת ערובה בנסיבות המתוארות, לרבות לצורך קיום דיון בבקשות, מינוי מומחה והבטחת תשלום שכרו. (מבוסס על סעיף 267 לכרך א' של "הוצאה לפועל הליכים והלכות" מאת דוד בר-אופיר). * **ביקורת על סכום הערובה:** עם זאת, בית המשפט מותח ביקורת על גובה הערובה של 700,000 ש"ח שהוטלה על ידי הרשמת. הוא סבור שהסכום "על פניה מופרז" וכי הדבר נבע יותר מהתרשמות מהתנהלות המבקשים מאשר מהצורך להבטיח את שכרו של המומחה. * **חידוש פוטנציאלי (אזהרה):** אף שבית המשפט אינו מתערב בהחלטת המחוזי, הוא מותיר פתח למבקשים להגיש בקשה חדשה בנוגע לטענת "פרעתי", ומצפה כי סכום הערובה שיוטל, אם בכלל, יהיה "נמוך בסדר גודל" מהסכום שנקבע על ידי הרשמת. זוהי אמירה משמעותית של בית המשפט העליון, המרמזת על הצורך בהתאמה מידתית יותר של ערובות, גם כאשר קיים חשש לשימוש לרעה בהליכים. **סיכום** החלטת בית המשפט העליון מדגישה את הקושי בקבלת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", את שיקול הדעת הרחב של ערכאות דיוניות בהטלת ערובה, ואת ההשלכות המחמירות של שימוש לרעה בהליכי משפט. יחד עם זאת, בית המשפט מפנה זרקור על סוגיית גובה הערובות, ומביע ביקורת על סכומים מופרזים, תוך השארת פתח לתיקון במסגרת הליכים עתידיים. ההחלטה מבהירה כי אף שבית המשפט העליון שומר על ריסון התערבותו, הוא מוכן להתייחס למקרים בהם יש חשש לפגיעה לא מידתית בזכויות הדיוניות.