ת"א 55495-04-21

תקציר

**ניתוח משפטי: דחיית בקשה לאיחור בהגשת ראיות בהליך אזרחי** **סקירה** ההחלטה שניתנה עוסקת בדחיית בקשה להגשת ראיות נוספות – ובפרט תצהיר של המשיב 6 – בשלב מאוחר של ההליכים הנוגעים לעיקול זמני. פסק הדין מתבסס הן על כשלים פרוצדורליים והן על עקרונות משפטיים מהותיים, כפי שהם באים לידי ביטוי בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ובפסיקה הרלוונטית. **זוהו עקרונות משפטיים** - **דרישה לראיות הנתמכות בתצהיר** על פי תקנה 50(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, כל בקשה עובדתית חייבת להיות נתמכת כראוי בתצהיר. אי צירוף תצהיר כזה מהווה אי ציות פרוצדורלי, המצדיק דחיית הבקשה, במיוחד כאשר מדובר בעובדות חיוניות לקביעת הבקשה. - **כלל כללי וחריגים לראיות נוספות** הכלל הרווח בהליך האזרחי בישראל הוא כי יש להציג את כל הראיות בתיק אחד מאוחד בשלב מוקדם של ההליך ("חבילה אחת"). חריגה מכלל זה מותרת רק במקרים חריגים, כגון כאשר הצדק דורש זאת (ראו: ע"א 8366/14 *דפני נ' עמותת אוהל רחל*). הרציונל הוא ודאות פרוצדורלית, יעילות והימנעות מהפתעה או דעה קדומה לצד שכנגד. - **שיקול הדעת הזהיר של בית המשפט** בתי המשפט שומרים לעצמם את שיקול הדעת לקבל ראיות חדשות בשלבים מתקדמים – כולל שלבי סיכום וערעור – אך עליהם להפעיל שיקול דעת זה במשורה, תוך איזון: - הערך של הראיות הנוספות לבירור עובדות אמיתי. - מידת הפגיעה בצד שכנגד (למשל, נזק פרוצדורלי, חוסר מוכנות). - הסיבות לאי הגשה בזמן - האם הראיות לא היו זמינות, נמנעו בחוסר תום לב או עקב הזנחה? - האינטרסים הרחבים יותר של המדיניות בהליכים שיפוטיים יעילים ובסופיות (ראו: רע"א 1811/15 *מיראלי נ' מירילשווילי*; ע"פ 3814-04-18 *שני נ' כץ*). - **יעילות פרוצדורלית וחוסר תום לב** ספציפיים לסעדים זמניים, כגון עיקול, מהירות וסופיות הם בעלי חשיבות עליונה (תקנה 97(ז): הדיון חייב להסתיים תוך יום). ניסיונותיה הסדרתיים של המבקשת לשפר את עניינה לאחר מעשה - "הקצאת שיפורים" - עלולים לעלות לכדי חוסר הגינות פרוצדורלית, חוסר תום לב או אפילו ניצול לרעה של ההליך (תקנות 3-4). - **סף מוגבר להגשת ראיות מאוחרת** עם התקנות החדשות, סף גבוה יותר חל על קבלת ראיות שהיו יכולות וצריכות להיכלל בתחילה. הנטל הוא על הצד המבקש להתקבל לספק "סיבות מיוחדות" המצדיקות את המחדל. **חידושים משפטיים ויישום לעובדות** - **יישום סטנדרטים פרוצדורליים חדשים** פסק הדין משקף שינוי עקרוני בתקנות 2018: הקפדה רבה יותר על לוחות זמנים פרוצדורליים, חסם גבוה יותר לתוספות ראייתיות בשלבים מאוחרים וסובלנות מופחתת לתיקון רטרואקטיבי של טעויות טקטיות. - **השלכות אמיתיות על ניצול לרעה של פרוצדורה** פסק הדין מתייחס שוב ושוב לא רק לאי הציות הטכני, אלא גם למניעים ולהתנהלות של המבקש. בית המשפט מדגיש כי הגשות מאוחרות חוזרות ונשנות - במיוחד טקטיות שמטרתן לרפא חולשות עם הופעתן - ייתפסו כחוסר תום לב, וכתוצאה מכך צווי הוצאות שליליים ודחייה מיידית. - **איזון בין חיפוש אמת ושלמות תהליכים** חשוב לציין, כי בעוד שהצורך בעדותו של המשיב 6 הוכר כקריטי, אין בכך כדי לגבור על שיקולים פרוצדורליים. בית המשפט הדגיש כי אפילו ראיות ראויות או חשובות אינן יכולות להצדיק התעלמות מההליך כאשר נוצר עיכוב פוגעני והתנהגות לא יעילה. **שילוב פסיקה** - נימוקי בית המשפט מבוססים על תקדימים עדכניים ומוסמכים: - *מיראלי נ' מירילשווילי*: זהירות בקבלת ראיות באיחור. - *דפני נ' אוהל רחל*: כלל הגשת ראיות "חבילה אחת". - *שני נ' כץ*, *דיאליתם בע"מ נ' הרר*: גורמים שיש לאזן בעת בחינת ראיות בשלב מאוחר. - *אלמשרק ביטוח נ' חג'וג'*: ניצול לרעה של הליכים כעילה לדחיית הבקשה. **מסקנה** החלטת בית המשפט לדחות את בקשת המבקש נשענת על חוק פרוצדורלי מסודר, גוף של פסיקה תומכת וניתוח מונחה מדיניות המתעדף כלכלה שיפוטית, הוגנות וודאות תהליכית. הסיבות כוללות: - אי תקינות פרוצדורלית באי הגשת תצהיר. - היעדר הסבר הולם ובזמן להשמטת עדות ביקורתית. - פגיעה ממשית ופוטנציאלית בצדדים היריבים. - אי ציות וניצול לרעה של ציר הזמן הפרוצדורלי - חריף במיוחד בתרופות ביניים ותלויות זמן. פסק הדין מדגים סטנדרט גבוה יותר להתנהלות פרוצדורלית על פי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, כאשר בתי המשפט מפגינים נכונות לאכוף משמעת על ידי דחיית בקשות מאוחרות או אופורטוניסטיות והטלת השלכות משמעותיות על עלויות. --- **נקודות מפתח למתדיינים עתידיים** - לציית בקפדנות לכללי הפרוצדורה, במיוחד בכל הנוגע להגשת ראיות ותצהירים תומכים. - לוודא שכל הראיות הקריטיות ועדויות העדים מוכנות ומוגשות בהזדמנות הפרוצדורלית המוקדמת ביותר. - בתי המשפט יאזנו בין חקר האמת ליעילות שיפוטית, אך לא יתגמלו משחק טקטי או התעלמות מההליך. - ניסיונות "לתקן" מחדלים באמצע ההליך מסתכנים בתיוג חוסר תום לב ועלולים לגרום לדחיות וצווי הוצאות שליליים.