בג"צ 927/05

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בעתירה שהגישו הורים בעניין המשמורת על ילדיהם והתערבות המדינה בענייניהם המשפחתיים. לאחר בחינה מדוקדקת החליט השופט כי יש לדחות את העתירה. הסוגיה המרכזית שעמדה על הפרק הייתה סירובם של ההורים לחדש קשר עם שניים מילדיהם הקטינים, ז' ונ', למרות רצונם של הילדים בקשר. השופט הדגיש כי בעוד שילדים כפופים מבחינה משפטית ומוסרית להוריהם, כפיפות זו אינה מוחלטת והיא מוגבלת על ידי זכויותיהם האוטונומיות של הילדים. זכויות הילד כישות עצמאית מוכרות כיום בחוק ויש לאזן אותן עם זכויות ההורים. למדינה יש גם סמכות להתערב במערכת היחסים בין הורים לילדיהם בעת הצורך כדי להגן על זכויות הילדים וטובתם. במקרה דנן לא מצאה השופטת כל פגם בהתנהלות המשיבים (ככל הנראה רשויות המדינה) כלפי העותרים וילדיהם. מעשיהם של המשיבים הונעו אך ורק מהצורך להגן על זכויות הילדים, ואילו התנהגותם של העותרים הצביעה על כך שדאגתם העיקרית הייתה שמירה על השקפת עולמם בדבר מקומם של הילדים במשפחה, שנמצאה כפוגעת בטובת הילדים. השופט הגיע למסקנה כי בצדק הכריזו המשיבים על הילדים כ"קטינים נזקקים" לפי חוק הנוער ולא ראו עילה להתערב בהחלטות הנוגעות לילדים הקטינים האחרים שבמשמורת העותרים. ההחלטה לדחות את העתירה התקבלה פה אחד בין השופטים.