רע"פ 9704/06

תקציר

המשיב, מדינת ישראל, דחה את ערעורו על גזר דין שהוטל על המבקש בגין איומים על חברתו לחיים. במסגרת הסדר טיעון הודה המבקש באישומים והורשע. עם זאת, כעת טוען המבקש כי העונש חרג מהסדר הטיעון, כי בית המשפט היה צריך לאפשר לו לקבל טיפול שיקומי, וכי יחסיו עם המתלוננת לא היו בעלי אופי זוגי. בית המשפט המחוזי דחה טענות אלה, וציין כי הסדר הטיעון נעדר פירוט של העונש המוצע, כי המבקש לא הראה כל נטייה לקחת אחריות או לקבל טיפול, וכי הקשר אכן היה זוגי. כעת ביקש המבקש רשות להביא את התיק בפני ערכאה גבוהה יותר, חזר על טענות קודמות והוסיף כי התקדמות השיקום שלו תיפגע על ידי מאסר. בתשובת המדינה נטען כי חומרת העונש אינה עילה לערעור וכי מאסר בפועל הוא הדרך היחידה להרתיע את המבקש מביצוע מעשי אלימות נוספים. העתירה נדחית על יסוד כללי הערעור הרגילים ואופי נסיבותיו של המבקש.