ת"א 41277-08-20

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשה להצגת ראיות נוספות לסתור קביעה קודמת של נכות עקב תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. השופטת בחנה היטב את הבקשה ואת הפסיקה הרלוונטית, והחליטה לקבל את הבקשה על סמך מספר פגמים בהליך קביעת הנכות. ראשית, נמצא כי לוועדות הרפואיות לא הייתה גישה לכל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, לרבות שתי בדיקות הדמיה שנערכו זמן קצר לאחר התאונה. מידע חלקי זה, שהוכח כבעל פוטנציאל לשנות את מסקנות הוועדות, הצדיק את קבלת הבקשה. שנית, התובעת נמנעה מלגלות בדיקות אלה ומסרה הצהרות כוזבות בנוגע למצבה הרפואי, דבר המהווה פגם פרוצדורלי משמעותי. לבסוף, השופטת חששה כי ועדת הערר הושפעה יתר על המידה מחוות דעת פרטית שהציג התובע, שכן היא לא בחנה את התובע באופן עצמאי ולא הטילה ספק מספק בממצאי חוות הדעת. ככלל, טעמים אלה יחדיו מעידים על חוסר אובייקטיביות ופגמים פרוצדורליים בהליך קביעת הנכות, ובכך מאפשרים הצגת ראיות הסותרות את הממצאים הקודמים. החלטה זו התקבלה שלא בנוכחות הצדדים והוצאות ההליך יישקלו בשלב מאוחר יותר.