בש"א 8144/09

תקציר

פסק הדין דן בבקשה לעיכוב יציאה מהארץ כנגד מר פיליפ סטלמן, בעל מניות ומנהל בחברת פילסטל יהלומים בע"מ (הנתבעת מס' 1), אשר ערב אישית לחובות החברה. התובע, נושה של יהלומי פילסטל, ביקש את הצו בשל חשש שסטלמן יעזוב את הארץ ויתחמק מחובות החברה. פסק הדין משרטט את הדינים החלים ואת התנאים הנדרשים למתן צו כזה, תוך התמקדות בחשד הסביר ליציאתו המתוכננת של הנאשם ובפגיעה הפוטנציאלית בהליך השיפוטי. השופט מגיע למסקנה כי התובע לא הוכיח תנאים אלה במידה מספקת. ראשית, אין די ראיות המצביעות על כוונתו של סטלמן לעזוב את הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת. שנית, חששותיה של התובעת מפני עיכוב ביצוע פסק הדין אינם נתמכים באינדיקציות קונקרטיות, מה גם שנכסי הנתבעת נתונים לפיקוח ועיקול. השופטת מדגישה את היעדר הראיות המצביעות על חדלות פירעון ומציינת כי טענות התובע בעניין הברחת נכסים קשורות לעילת התביעה המהותית. הסבריו של סטלמן להעברת הנכסים ולהליך כינוס הנכסים המתמשך מפחיתים אף הם את החשש מביצוע פסק הדין. בנוסף, השופט מוצא כי נכונותו של הנתבע לנהל משא ומתן והתנודתיות המוגבלת של נכסיו תומכים עוד יותר בהסרת השהייה. השופטת מבטלת את צו השהייה הזמני, שנכנס לתוקף מיום 27.7.09, ומורה לתובע לשלם הוצאות בסך 15,000 ₪ + מע"מ. פסק הדין מדגיש את אופיים המצטבר של התנאים ואת הצורך בראיות קונקרטיות, ולא רק חשדות, במקרים כאלה, ולמעשה מכריע נגד בקשת התובע לעיכוב הליכים.