ת"א 6294-04-09

תקציר

פסק הדין דן בהסדר תשלומים ובעלות בציוד בין שתי חברות, עמק וצל אלונים. פסק הדין תומך בטענה כי על צל אלונים להשיב לעמק את מלוא ההשקעה שבוצעה במסעדה עד 500,000 ₪, כל עוד המסעדה הופעלה על ידי צל אלונים. עוד צוין בפסק הדין כי הכוונה הייתה שצל אלונים תפרע את עמק בהדרגה, באמצעות תשלום החובות לספקים ולנושים, וכי תהליך הפירעון יהיה תלוי בשיעורי הרווח של צל אלונים. מובהר כי צל אלונים תקבל בתמורה את הזכויות להפעלת המסעדה. עוד מציינת השופטת כי טענת השתק החברה, המנסה למנוע התדיינות חוזרת של תביעות קודמות, ישימה במקרה זה. לפיכך, מאחר שהוחלט בעבר כי אין שותפות בין שלום, עובד של צל אלונים, לבין החברה עצמה, גם פסק דין זה שולל את קיומה של שותפות כזו. עוד קובעת השופטת כי חלקה של צל אלונים בציוד המסעדנות תואם את חלקה של ההשקעה שהחזירה, העומד כיום על 42%. באשר לשכר הטרחה החודשי, השופטת מחליטה כי לא הייתה הסכמה לדמי שימוש חודשיים, ולכן צל אלונים אינה נדרשת לשלם עמלות שלא שולמו. עוד קובעת השופטת כי מאחר שכלי הרכב שחכרו בעמק ושימשו את צל אלונים הוחזרו ללא תביעות נזק, וערכם הכולל עמד באותה עת על 16 אלף שקל, נדרשת צל אלונים לשלם רק 20% מיתרת החוב לאחר החזרת הרכבים, התואם את חלקה. לבסוף, השופט קובע כי הטענה כי ניתן היה למכור את המסעדה כעסק חי אינה מוכחת, ולכן בקשת התובעים לפיצויים בגין זה נדחית. בסיכומו של דבר, הנתבע צל אלונים חויב לשלם לתובעים 800 ₪, בעוד יתר רכיבי התביעה נדחים. שני הצדדים אחראים להוצאות המשפט שלהם.