ת"א 33257-01-22

תקציר

בית המשפט פסק לטובת הנתבע בתביעת לשון הרע שהגיש מעצב שיער. התובע טען כי הנתבעת חייבת לו תשלום עבור שירותי שיער ותוספות שיער וסירבה לשלם. עוד טען כי הנתבעת השמיצה אותו בכך שסיפרה לאנשים כי אנס אותה לאחר שהתעקש על תשלום, וכי היא השמיעה אמירות מכפישות אחרות אודותיו בפני אחרים, לרבות היותו אנס, והטרידה אותו ואת לקוחותיו. עוד טען התובע כי הנתבע הגיש נגדו תלונת שווא על אונס במשטרה, מה שהוביל למעצרו. הנתבעת הכחישה את הטענות וטענה כי התובע הטריד אותה מינית במהלך פגישת השיער. עוד טענה מנגד כי התובע הטריד אותה לאחר הפגישה וכי איים עליה ותקף אותה. בית המשפט קבע כי התובע לא הביא ראיות למרבית טענותיו וכי עדותו אינה אמינה. הוא לא הוכיח כי הנתבעת פרסמה פרסומים מכפישים אודותיו או כי הגישה תלונת שווא על אונס במשטרה. בית המשפט ציין כי הגשת תלונה במשטרה סיפקה לנתבעת הגנה, והתובעת לא עמדה בנטל ההוכחה הגבוה הנדרש כדי להראות כי הנתבעת ידעה שתלונתה שקרית. עוד קבע בית המשפט כי גרסתה של הנתבעת לאירועים אמינה יותר וכי היא חזרה לעסקי התובע גם לאחר ההטרדה המינית הנטענת, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם טענותיו. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את טענות התובע והורה לו לשלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪. השופט גם אסר על פרסום שמות בעלי הדין בשל אופי הסכסוך.