ע"א 358/56

תקציר

אדריכל ומהנדס בניין מנוסה, זאב דגני, שנשכר לפקח על אתר בנייה, תבע את בעלי הבניין ואת חברת הבנייה לאחר שנפגע בתאונת עבודה. דגני דרך על קורת עץ שלא חוזקה, מה שגרם לו ליפול לתוך תא בניין ולהיפצע. הערכאה הנמוכה יותר דחתה את תביעתו לפיצויים, מה שהוביל את דגני לערער. הערעור נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. השופט קבע כי הנאשמים אינם אחראים לפציעתו של דגני משום שלא הייתה סכנה חריגה בהנחת הקורה, ודגני, כאיש מקצוע, היה צריך לדעת טוב יותר מאשר לדרוך עליה. יתר על כן, הנאשמים לא יכלו לצפות כי דגני ישתמש בקורה לצורך מעבר. אחריותם של הנתבעים כלפי דגני סווגה כאחריות של "מוזמן", והשופטת החילה את מבחן הרשלנות, והגיעה למסקנה כי הנתבעים לא הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי דגני. מאחר שמעשהו של דגני היה בלתי צפוי, והסכנה לא הייתה חריגה עבור אדם בעל מומחיות, הנאשמים לא היו אחראים לפציעתו. פסק דין זה עולה בקנה אחד עם פסקי דין ישראליים קודמים בנושא ותיקים אנגליים בנושא רשלנות. ערעורו של דגני נדחה, והוא חויב לשלם לנתבעים הוצאות בסך 200 לירות.