ת"א 521/94

תקציר

התובע, ניר סיון, היה מעורב בתאונת אופנוע ביום 23.7.93 וסבל מחבלות קשות שהצריכו אשפוז. הנתבעת, חברת הביטוח, אינה חולקת על אחריותה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים; המחלוקת היא על גובה הפיצויים שייפסקו. סוגיות המחלוקת המרכזיות הן מידת הנכות הרפואית והתפקודית של ניר, אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, וראשי נזק שונים כגון סיוע לצד שלישי, הוצאות רפואיות, כאב וסבל ותשלומים תכופים. בית המשפט מינה מומחים רפואיים להערכת נכותו הרפואית של ניר. האורתופד סבר כי לניר נכות לצמיתות בשיעור של 10% עקב מגבלות בתנועות מפרק ויד ימין, ונכות בתחום הפלסטיק עקב צלקות. המומחה הנוירולוגי העריך נכות קבועה של 15% עקב פגיעת ראש ישירה ותסחיף שומני במוח ובריאות. בית המשפט מצא את ההערכה הנוירולוגית משכנעת וייחס לניר נכות רפואית בשיעור של 15%. לגבי הנכות התפקודית, בית המשפט העריך אותה ב-20%. בעוד שנכותו האורתופדית של ניר אינה מהווה נכות תפקודית, בית המשפט הכיר במגבלות הכתיבה ובתנועות מסוימות, והעניק לו 5% נכות תפקודית בתחום האורתופדי. בית המשפט קיבל גם את חוות דעתו של המומחה הנוירולוגי, וקבע נכות תפקודית של 15% בתחום זה, למרות שניר סיים בהצלחה את התואר השני ואת עבודתו ההתנדבותית. לצורך קביעת הפסדי השתכרות קיבל בית המשפט כפל מהשכר הממוצע במשק כבסיס, בהתחשב בפוטנציאל ובנסיבות של ניר. בית המשפט חישב הפסדי השתכרות בעבר בסך של 2,000 ₪ נטו לחודש ממועד התאונה ועד לפסק הדין, בסך כולל של 140,000 ₪. בגין הפסדי השתכרות עתידיים השתמש בית המשפט בכפל שכר ממוצע, בניכוי מס הכנסה, וחישב סכום של 504,843 שקל. ניר היה זכאי לפיצוי בגין סיוע צד ג', בעבר ובעתיד, בשל התמיכה הנרחבת שהעניקו לו הוריו במהלך אשפוזו ולאחריו. סכום זה נקבע על 75 אלף שקל. הוצאות רפואיות ונסיעות, בעבר ובעתיד, הוערכו ב-15,000 ש"ח, ואילו הכאב והסבל הוערכו ב-80,919 ש"ח, בהתחשב בנכות הרפואית של ניר וב-95 ימי אשפוז. התשלומים התכופים, שלא היו שנויים במחלוקת, הסתכמו ב-89,889 שקל. בית המשפט הגיע למסקנה כי על הנתבעת לשלם לניר סכום חד פעמי של 725,873 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% + מע"מ מהסכום הכולל, בטרם ניכוי תשלומים תכופים. הסכום הכולל יישא ריבית והפרשי הצמדה מיום 15.6.99 ועד למועד התשלום בפועל. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 23.5.99.