ת"פ 400-11-23

תקציר

במקרה זה בחן בית המשפט את העונשים ההולמים לנאשם שהורשע בשתי עבירות שונות: השלכת בקבוק תבערה והחזקת תחמושת ואביזרי נשק. הוסכם על שני הצדדים כי יש לקבוע מתחם ענישה נפרד לכל עבירה, שכן אין ביניהם קשר מהותי הדוק. בית המשפט עמד על חומרת השלכת בקבוקי התבערה, תוך הכרה בפסיקות קודמות המדגישות את הפוטנציאל שלהם לגרום נזק וסכנה משמעותיים, למרות אופיים הפרימיטיבי. עם זאת, במקרה הספציפי הזה, פוטנציאל הפגיעה נחשב נמוך, שכן לא היו מתקהלים, לא נכחו כוחות ביטחון ולא נגרם נזק לרכוש. כתוצאה מכך, הפגיעה בערכים מוגנים נתפסה כמינורית יחסית. למרות שמעשיו של הנאשם הפגינו מידה רבה של השתתפות, הנזק שנגרם לא היה חמור במיוחד. בהתחשב בצורך להתייחס לפסיקה הרווחת תוך הכרה בנסיבות הפחות חמורות, הציע בית המשפט טווח ענישה של שמונה עד 24 חודשי מאסר בגין האישום של בקבוק תבערה. לגבי החזקת תחמושת ואביזרי נשק, ציין בית המשפט את הסיכון הפוטנציאלי לשלום הציבור, אך סבר כי העבירה פחותה מהחזקת נשק בפועל. העונש ההולם, שההגנה אינה חולקת עליו, נע בין מאסר על תנאי לשישה חודשי מאסר. בהתחשב בגורמים מקלים שונים לטובת הנאשם – כגון הודאה מוקדמת, שיתוף פעולה, גיל צעיר, עבר פלילי נקי והבעת חרטה – בחר בית המשפט בעונש מקיף בחלק התחתון של הטווח אך לא במינימום המוחלט. על הנאשם נגזרו תשעה חודשי מאסר החל ממועד מעצרו, לצד מאסר על תנאי בגין עבירות נשק עתידיות, וקנס בסך 1,500 ₪. לנאשם יש זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.