ע"פ 3144/22

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור בעניין הסמכות לחילוט זמני של נכסיו של נאשם המואשם בהלבנת הון. החלטה זו מוצדקת על פי סעיפים 23 ו-36ו(א) לתקנות הרלוונטיות, המאפשרים מניעת הברחת נכסים בטרם הסתיים משפט, ומבטיחים אפשרות לחילוט נכסים עם הרשעה. על בית המשפט לבחון את מהימנות הראיות ואת מידתיותו של צו המניעה הזמני, אשר שניהם הוערכו כמספקים במקרה זה. לגופו של עניין, מעשיו של המערער, יחד עם אלה של אביו, הצדיקו את חילוט הנכסים, נוכח אי ההתאמות בחשבונותיהם והראיות לכאורה שהוצגו. בית המשפט מכיר בנטל הפוטנציאלי על פעילותה העסקית של המערערת בשל הצווים הזמניים, אך קובע כי לא ניתן כיום לנקוט אמצעים חלופיים. יתר על כן, נראה כי מקורה של הפעילות הבלתי חוקית קשור ללא עוררין לאביו של המערער, אך אין בכך כדי לפטור את המערער מצווי החילוט הזמניים. השופטת מסכמת בהדגשה כי החלטה זו אינה שופטת מראש את תוצאות המשפט העיקרי ומקווה שניתן יהיה להתגבר על חוסר האמון בין הצדדים כדי להגיע לפתרון מעשי.