בר"ע 2236/96

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר בעניין מינוי מומחה בתיק אורתופדי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית משפט השלום בירושלים מינה את ד"ר מיכאל לבני למומחה אורתופדי בתיק, אך בא כוח התובעים ביקש לבטל מינוי זה בשל מחלוקת כספית בין ד"ר לבני לבין הפרקליטות. המחלוקת התעוררה עוד לפני המינוי אך לא זכתה בתחילה להתנגדות, אולם לאחר שד"ר לבני שלחה מכתב לבת זוגו של היועץ בדבר אי התשלום ובקשה שלא להתערב בענייני המשרד, הגיש בא כוח התובעים בקשה לביטול המינוי. ההגנה התנגדה וטענה כי המחלוקת היא כספית ואינה קשורה לכישוריו של המומחה וכי הבדיקה תהיה חסרת פניות. הערכאה הנמוכה יותר דחתה את הבקשה, אך ערכאת הערעור, לאחר היסוסים רבים, החליטה לקבל את הערעור ולבטל את המינוי. ערכאת הערעור הכירה בהיסוס הכללי לבטל מינויים של מומחים ובצורך לנקוט משנה זהירות במקרים כאלה, אך בסופו של דבר קבעה כי מכתב המומחה יוצר עילה סבירה לבאי כוח התובעים לחזור בהם מהסכמתם. בית המשפט הדגיש את חשיבות "מראית פני הצדק" ואת היסוד האנושי בהליכים משפטיים. משכך, נקבע כי אין מקום לחייב את בא כוח התובעים ואת המומחה להמשיך ולשתף פעולה, במיוחד משום שהוא עלול לפגוע בטוהר ההליך. לפיכך, פסק הדין היה בעד ביטול מינויו של ד"ר מיכאל לבני כמומחה לאורתופדיה והורה לערכאה הנמוכה יותר למנות מומחה אחר. בנוסף, חויב המערער בתשלום הוצאות בסך 1,000 ₪ כולל מע"מ.