ע"א 3745/92

תקציר

בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לאכיפת מכירת דירה בלתי מורשית חלקית, ודחה את טענת המערערים להטעיה. המערערים טענו כי הוטעו על ידי המשיבים, אשר מכרו להם דירה עם חלקים שנבנו לכאורה ללא היתרים מתאימים, עובדה שלטענתם לא נחשפה. בית המשפט מצא כי המשיבים יידעו כראוי את המערערים על מצב הרישום של הנכס, כפי שמעידים אזכורים מפורשים הן בהסכם המכר והן בתזכיר הקודם, אשר קבע כי חלק מהדירה אינו מוכר רשמית כשטח בנוי סגור. משכך, דחה בית המשפט את הטענה כי אי הגילוי מהווה חוסר תום לב או הטעיה לפי חוק החוזים. ביטול החוזה על ידי המערערים נקבע כבלתי מוצדק, והיווה הפרה יסודית; לפיכך, הם חויבו לשלם את הפיצוי המוסכם בגין הפרה זו, בשיעור של כ-18% משווי העסקה, סכום שבית המשפט מצא סביר. למרות שהמשיבים חרגו ממגבלות העמודים המותרות בתיעוד, שני הצדדים הונחו לטפל בהוצאותיהם המשפטיות. הערעור נדחה, תוך הדגשת העיקרון לפיו יש לבצע חוזים ולהימנע מביטולים שרירותיים.