בש"א 10073/02
החלטה עליון
תקציר
המערער, שהפסיד בעבר בתיק (שביט נ' בנק הפועלים בע"מ) שעניינו בקשת רשות ערעור שנדחתה, ביקש מרשם בית המשפט העליון ארכה להגשת ערעור נוסף, שכן הערעור הראשוני הוגש מעבר למועד האחרון. המערערים טענו כי לא קיבלו את מלוא פסק הדין אלא לאחר שחלף המועד האחרון להגשת הערעור וכי בא כוחם נסוג מהתיק והותיר אותם להכין את הערעור לבדם. עם זאת, המשיב טען כי פסק הדין הוקרא בבית המשפט, כלומר המערערת ידעה את התוצאה בזמן כדי לעמוד בלוח הזמנים. לאחר ויכוח בין המערער לבין בית המשפט בנוגע לציר הזמן של האירועים, דחה בסופו של דבר הרשם את בקשת המערער להארכה, מה שהוביל את המערער לערער על החלטה זו. שופט בית המשפט העליון, בדחותו את הערעור, הדגיש כי בעוד שדרישות פרוצדורליות פורמליות אינן צריכות לשלול מבעלי דין את זכויותיהם, יש לאזן בין ציות פרוצדורלי לבין יעילות. מאחר שהרשם מצא כי המערערת ידעה על פסק הדין בזמן ולא הצדיקה די הצורך את עיכובו, הסכים בית המשפט עם החלטת הרשם ודחה את הערעור, תוך שהוא מדגיש כי המערערת לא הוכיחה טעם מיוחד להארכה כמפורט בתקנה הרלוונטית. עוד ציינה השופטת כי התערבות בהחלטת הרשם אינה מוצדקת במקרה זה. לפיכך, הערעור נדחה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.
חקיקה מקושרת
בש"א 10073/02 יהושע שביט נ' בנק הפועלים, עליון (17.2.2003)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.